בן ח׳ולה ומזייד. נולד ביום 21.04.1954 ביישוב ירכא שבצפון הארץ.

עמאד גדל והתחנך על ערכים של אהבת המולדת ותרומה למדינה.

בשנת 1972 התגייס לצה"ל כלוחם בחטיבת גולני. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, לחם בקרב הראשון על שחרור החרמון בשורותיו של גדוד 17 "אריות הגולן" שהשתייך לחטיבת גולני. בקרב זה, עמאד נפצע קשה במהלך לחימה הרואית מול האויב הסורי. הוא לחם בתעוזה ובגבורה בקרב פרונטלי מול חיילי הקומנדו הסורי וספג ארבעה עשר כדורים בכל חלקי גופו. חרף פציעתו, המשיך להילחם עד לאיבוד הכרתו.

לאחר המלחמה, עבר תהליך שיקום ארוך וממושך. הומלץ להעניק לו צל"ש אך הוא התעקש שהיו גיבורים גדולים ממנו.

עמאד נשא את פנדה לאישה והשניים הקימו את ביתם ביישוב ירכא. נולדו להם שתי בנות וארבעה בנים: נורה, זינה, כמאל, מזייד, סעיד וכרים. בניו ממשיכים את דרכו ומורשתו ומשרתים כקצינים בכוחות הביטחון. זוהי סגירת מעגל אישית מאחר שעמאד חלם להיות קצין בצה"ל.

לאורך חייו, על אף פציעתו, המשיך לעסוק בתחומים רבים התורמים לקהילה. בין היתר, היה ממקימי התנועה הדרוזית הציונית שפעלה לחיזוק ברית החיים ודו קיום בין הדרוזים ליהודים במדינת ישראל ובעולם ותרמה רבות לקידום הנוער הדרוזי בישראל.

לאורך שנים התמודד עם פציעתו הקשה, שהביאה לפטירתו בטרם עת בשנת 2017.

עמאד סאלח נפטר ביום 28.09.2017. בן שישים ושלוש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי ירכא. הותיר אחריו אישה, שתי בנות וארבעה בנים, מורשת מפוארת, עשייה משמעותית רבת שנים ומשפחה מפוארת המתגאה בו ונושאת את שמו בגאווה.