בן יוסף ופניה. נולד ביום ג' בתשרי תש"א (5.10.1940) בחיפה. אחרי שלמד כמה שנים בבית-הספר הריאלי עבר לבית-הספר התיכון "חוגים" ושם סיים את לימודיו. בקטנותו היה שתקן, מסוגר בתוך עצמו ולא שיתף את עצמו עם חבריו, אבל לאחר-מכן התחיל מגלה את העליצות שבקרבו ואת חוש-ההומור אשר בו חונן. בשעת-מבחן, בטיול או במסע, ידע לסייע לכושל. עם התבגרו נעשה חברותי יותר ויותר וכן נתחבב על כל יודעיו בשל מידותיו הטובות. עד יומו האחרון היה שקוד לעסוק בתחביב שהתחיל עוסק בו מגיל י"ג - איסופם של בולים (ברובם ישראליים); הוא אף נרשם לשירות הבולאי. בשנות-חייו האחרונות גילה עניין רב בפתגמים: ליקט אותם מתוך מקורות שונים ורשמם במחברות. כן הקדיש את עצמו בשעות-הפנאי שלו לספורט - ובפרט לכדורסל - והיה מדריך לנוער בכדורסל במגרש "הפועל" שעל הר-הכרמל. גויס לצה"ל באוגוסט 1957 וכתום תקופת-הטירונות נכנס לחיל-השריון. זו היתה אמנם משימה קשה, אך הוא היה אומר: "אני לא אהיה ג'ובניק; אני אהיה חייל קרבי עם רקע אדום". נפצע קשה בשעת מילוי תפקידו, וכעבור ימים מספר, ביום ח' באלול תש"ך (31.8.1960), מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. בטבת תשכ"א הופיעה חוברת הנושאת את שמו. חבריו במגרש "הפועל" בחיפה מעניקים שנה שנה, אחרי סיומם של משחקי-הליגה, גביע על-שמו ולזכרו לקבוצה הזוכה.