בנם של שרה ואליאס. נולד ביום כ"ט בטבת תשכ"ז (11.1.1967) בתל אביב.

עמי גדל בירושלים בשכונת "קריית היובל". למד בבית הספר היסודי "ישורון" שבשכונה ובכיתה ט' עבר לקיבוץ שדה יואב, השוכן בין קריית גת לאשקלון, שם גדל והתחנך כילד חוץ.

בסיום לימודיו שירת בצבא. בהמשך נשאר להתגורר בקיבוץ והפך לחבר מן השורה.

בעת שחי בקיבוץ אימו חלתה במחלת כליות. בתחילה נהג עמי לנסוע לירושלים כדי לסעוד את אימו, עד אשר החליט לשוב ולהתגורר בירושלים בסמיכות אליה.

עם שובו לירושלים החל בלימודי הנדסת חשמל.

בירושלים הכיר את אפרת, ובאוקטובר 1998 הם נישאו. הם הקימו את ביתם במושב עמינדב שבהרי ירושלים וגידלו באהבה רבה את ארבעת ילדיהם: יערה שרה, איילה, אוהד ויהונתן.

עמי נודע בחיוכו מאיר הפנים ובנתינתו לזולת. הוא היה הראשון להושיט עזרה, בלי שהיה צורך לבקש זאת ובלי לבקש לעצמו כל תמורה. וכך, נוסף על עבודתו בחברת "טבע", הוא היה פעיל חברתית בפרויקט "טבע למען הקהילה" – יוזמה של חברת טבע לשיפור הנגישות לבריאות ותמיכה במטופלים ובמערכות הבריאות. כמו כן הוא הוא התנדב בעמותת "אנוש" – עמותה לקידום בריאות ורווחה נפשית – בה ליווה את חברי המועדון וסייע להם בענווה וברגישות.

בשנת 2012 הצטרף כמתנדב למשטרת ישראל, ושירת במרחב ציון, מחוז ירושלים. הוא היה מתנדב מסור וביצע את תפקידו מתוך תחושת שליחות ורצון לשמור על ביטחונם של התושבים ועל איכות חייהם.

סמל ראשון עמי עמיאל אביב נפל בעת שירותו ביום י"ב באייר תשע"ח (27.4.2018). בן חמישים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ואחים.

אוהביו כתבו על מצבתו: "היית דוגמא ומופת לגמילות חסדים לכל נזקק, קטן וגדול כאחד".

עמי מונצח באנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל שבמכללת השוטרים בבית שמש ובאתר המקוון "לזכרם" לזכר חללי משטרת ישראל.