בן חנה וזאב. נולד ביום כ"ג באייר תרס"ט (14.5.1909) בעיר סימפרופול בחצי האי קרים, רוסיה. משפחתו היתה ידוע כמשפחה של רבנים, משכילים, סופרים ועסקנים. בית הוריו היה כמעין מרכז לפעילי ההסתדרות הציונית, "צעירי ציון", החלוץ" ועוד. ובאווירה זו התחנך הנער עד הגיעו למצוות.

המשפחה עלתה ארצה בשנת 1923, ועמנואל החל את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. כעבור זמן עבר ללמוד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" וסיים את לימודיו התיכוניים. עוד בהיותו תלמיד המוסד הצטרף ל"הגנה" כמעט ללא ידיעת משפחתו. את השכלתו האקדמית השלים בהצטיינות בטולוז בצרפת, והיה למהנדס כימיה. עם שובו התבקש עמנואל על ידי מפעל האשלג לעבוד במפעלי ים המלח. הוא נענה ואף עבר להתגורר במקום כשהוא מטפח את ביתו וגינתו מסביב. ביום ז' סיוון תרצ"ט (25.5.1939), בדרכו מירושלים למקום עבודתו, נרצח עמנואל בידי מארב פורעים ערביים. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים. הניח אחריו אישה ובת.