עמנואל, בן שרה ושמואל. נולד ביום ח' באדר א' תש"ח (18.2.1948) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "חשמונאים" ברמת-גן ובבית-ספר יסודי בניוארק שבניו-ג'רסי, בארצות-הברית. אחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-ספר תיכון שם, ב"גימנסיה ההומנית" בתל-אביב ועוד שנתיים בבית-ספר מקצועי בניו-יורק, במגמה לאלקטרוניקה. עמנואל, שכונה בפי במיודעיו בשם 'עמי' גדל ברמת-גן. אחרי שסיים לימודיו בכיתה ו'. נסע עם הוריו לארצות-הברית, אחר-כך חזר לארץ ובשנת 1966 נסע שוב לשנתיים עם אמו, שנזקקה לטיפול רפואי. בארצות-הברית הוא למד במכוני .R.C.A במכינה ללימודי האלקטרוניקה של מעגלי טלוויזיה צבעונית וטרנסיסטורים. לימים חזר ארצה כדי לשרת בצבא.

עמנואל גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון", וסיים בציון טוב, הוא הוצב כתותחן טנק בגדוד שריון. אחרי-כן הוצב ביחידת ניסויים. כעבור זמן נשלח לקורס לטנקי שלל ואף שם סיים בציון טוב, והוצב כתותחן טנק שלל באחת החטיבות של החיל. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב עמנואל לשירות מילואים כתותחן טנק "סנטוריון" באותה החטיבה. בתעודת השחרור שלו צוין שהיה חייל טוב, מסור ונאמן, איש צוות מצוין ועובד טוב מאוד.

אחרי שהשתחרר משירותו הסדיר, החל לעבוד כאלקטרונאי במפעל "טלקו" של חברת "תדיראן" בפתח-תקוה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נקרא עמנואל ליחידתו ונשלח עמה לסיני, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) השתתף בהתקפה על "הברגה" בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. במהלך הקרב נפגע הטנק שלו מטיל ועמנואל נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחת. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "עמנואל היה חייל למופת ולוחם מצטיין. הוא היה ממושמע ואהוב על חיילי היחידה ומפקדיה".