בן קלרה ושמואל. עמנואל חי נולד בצפת בה' בניסן תר"פ (24.3.1920). הוא החל ללמוד ב"חדר" והמשיך בבית ספר "אליאנס" (חברת כל ישראל חברים). את חינוכו התיכוני קיבל בבי"ס "סקוטיש קולג'" בצפת.

החל משנת 1937 ועד לאוגוסט 1938 שירת כמתורגמן במודיעין של הצבא הבריטי, במחלקה העברית. משנת 1938 עד 1940 שירת במשטרת המנדט במחוז חיפה ונפותיה, בתפקידים ביטחוניים וכלליים.

בשנת 1940 חזר עמנואל לשירות המשטרה ומונה כמפקח על המזונות בעפולה ובטבריה. ב-1943 הוא מונה כמפקח על המחירים. בתפקידו זה חלש על כל מחוז הגליל ונפת עכו. במקביל היה חבר מחתרת האצ"ל.

ב-1946 הועבר ממחוז עכו והגליל למחוז תל אביב, עד להתגייסותו לצה"ל, שם שירת כמפקד בסיס האימונים של חיל התחבורה ובהמשך - כקצין תחבורה של בי"ס חיל רגלים.

עם שחרורו מצה"ל עבד עמנואל באגף הפיקוח של משרד האספקה, עד שנת 1951. משם עבר למשטרת ישראל, אליה הועברו סמכויות הפיקוח.

עמנואל נישא והקים בית ברמת גן. נולדו לו ארבע בנות. הוא היה אב מופלא, אוהב ומבין, שאהב את המדינה ונתן את המיטב שבתוכו למענה.

עמנואל היה אוטודידקט אמיתי, דיבר חמש שפות על בוריין, בעל ראייה רחבה, אשר יכול היה לנהל שיחה מנושאי מדעים מדויקים ועד לחוק ומשפט. איש צנוע שעזר לפיקודיו והמריץ אותם ללמוד.

ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים, הוא מונה לראש לשכת חקירות בנפת עזה. שם היו לו הצלחות רבות (קיבל מכתבי הערכה רבים). בעזה ניסו להתנקש בחייו על ידי מטען מחובר לשעון - השעון נמצא בידי המשפחה למזכרת.

בשנת 1970 עבר עמנואל למחוז תל אביב ושירת כראש ענף סיור עד ליום מותו.

ביום ז' בשבט תשל"ט (4.2.1979) נפל סגן-ניצב עמנואל בעת שירותו. בן חמישים ותשע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב. הותיר אישה, ארבע בנות ונכדים.