בן רחל ונחמיה, נולד ביום כ"ט בטבת תרע"ד (27.1.1914) בעיר קישמריק שבצ'כוסלובקיה. קיבל חינוך עממי ובגיל צעיר עבר להכשרה חקלאית בכפר נידח בקרפטורוס. אף כי בא לכפר ללא כל ידיעה בחקלאות למד עד מהרה לחרוש ולקצור והיה לאחד מאנשי-העבודה המרכזיים בקבוצת ההכשרה. היה גם ספורטאי מובהק ואיש-מעשה בכל הליכותיו. כשעלה לארץ בחודש מאי 1936 עבד בפרדסי פתח תקווה ובפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף ל"הגנה" ונטל חלק בהגנת המושבה. משהתארגנה הקבוצה הדתית בפרדס-חנה הצטרף אליה ועימה הלך אחר-כך לקיבוץ בארות יצחק אשר בשערי עזה. כאן עסק בעיקר בחקלאות, כי הפלחה משכה את לבו. מספר פעמים היה מרכז המשק ומנהל ענף. עקיבא השתתף באופן פעיל בחיי הקבוצה ובדיוניה, והיה שותף לדאגותיה היומיומיות. עם זה התמסר לחינוך ילדיו והקדיש להם את רוב זמנו הפנוי. הוא השתתף במספר קורסים של ה"הגנה" והצטיין בקורס האחרון למפקדי אזורים שנערך בגבולות שבנגב.

במערכה על בארות יצחק היה סגן-מפקד האזור. ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948) תקפו המצרים את הקיבוץ בכוחות רגלים ושריון בסיוע תותחים ומטוסים. בקרב זה נפגע בשלושה כדורים בריאותיו. בכוחות עצמו נכנס למקלט המטה כשהוא פצוע קשה ומת כעבור שעתיים משטף-דם פנימי. נקבר בבארות יצחק. השאיר אישה ושלושה ילדים.

ביום כ' בחשוון תשי"א (31.10.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.