בן טובה ועזרא. נולד ביום ד' בטבת תש"ז (27.12.1946) בעיראק. אח לאייל, רפאל, ארבל, רינה ורותי.

עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1951, בהיותו בן חמש. תחילה שוכנה המשפחה במעברת כפר יונה ("שבות עם") – מעברה שהוקמה עם סיום מלחמת העצמאות על שטחם של כמה מחנות שהיו בשימוש הצבא הבריטי בתקופת המנדט, ואשר קלטה עשרות אלפי עולים. כעבור זמן מה עברה לבית הקבע, ברמת גן, שם גדל והתחנך.

עשהאל – שאוהביו כינו אותו שוקי – החל את לימודיו בבית הספר היסודי "מכלל", וסיימם בבית הספר התיכון המקצועי "אורט".

בשנת 1964 התגייס לצה"ל, הוצב בחיל האוויר ושירת כנהג משאית.

לאחר השחרור עבר לגור עם כמה מחבריו בקיבוץ כפר גלעדי שבגבול הצפון והתנסה בעבודה חקלאית. כעבור שנתיים חזר לרמת גן, רכש משאית, ועבד כנהג תובלה בענף הבניין.

ב-1968 הכיר את מזל, בחירת ליבו, דרך חברים משותפים. השניים נישאו בשנת 1969 ובנו את ביתם בקריית אונו. במרוצת השנים נולדו שלושת בניהם רועי, תומר וארז.

מפעם לפעם נקרא לשירות מילואים שאותו עשה בחיל השריון, באזור הגולן.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, גויס והוצב בחזית הדרום. בימים הבאים השתתף בקרבות הקשים בחזית זו.

האירועים הקשים שחווה במלחמה הותירו בו חותמם; עשהאל לקה בהלם קרב והוכר כנכה צה"ל.

ב-1981 לקה בהתקף לב קשה. לאחר שהתאושש החל לעבוד במועצה המקומית סביון. בזכות יכולותיו ומסירותו נשלח ללימודי תברואה, ובהמשך – הפך למנהל התברואה של המועצה.

עשהאל תואר על ידי אוהביו כאדם מקסים וטוב לב, איש משפחה בכל רמ"ח איבריו – ואיש של אנשים. הוא דאג לילדיו, היה קשוב לצורכיהם וטיפח אותם. הרעיף אהבה ופינוקים על רעייתו, ונהג בכל יום שישי להפתיע אותה במתנה קטנה ומשובבת נפש. לדבריה, דרבן אותה לצאת, לבלות וליהנות מהחיים – גם אם נבצר ממנו להשתתף מפאת מצבו הבריאותי. "שוקי היה אהוב על כולם והיו לו המון חברים שנהנו לבלות במחיצתו," סיפרה, "הבית היה בית פתוח: חברים של שוקי וחברים של הילדים נהגו לבוא לישון אצלנו, והיינו מפזרים מזרנים ברחבי הבית, שיהיה מקום לכולם. תמיד היה כיף איתו, הוא ידע להצחיק ולבדר, וגם במשפחה נחשב ל'זורם' ול'קליל'. אם מישהו מהחברים הציע לו לבוא לטיול – בתוך רגע היה מוכן לצאת."

לימים, כשכל אחד מילדיו התגייס לצה"ל, גילה מעורבות רבה באשר לבחירותיהם ולתפקידיהם, וליווה מקרוב ובדאגה את התהליכים שעברו.

לאורך השנים לקח חלק פעיל במועדון נכי צה״ל שבקריית אונו, שם התגלו כישרון הציור שלו ואהבת היצירה שפיעמה בו.

עשהאל (שוקי) חי נפטר ביום כ"ח באייר תשע"ט (2.6.2019) והוא בן שבעים ושתיים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין "ירקון" שבפתח תקווה. הותיר רעיה, שלושה בנים, נכדים ואחים.

כתבו בני המשפחה: "עשהאל אהובנו, מתגעגעים אליך. לנצח תישאר בליבנו."

עשהאל הונצח בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל שבהר הרצל, ירושלים. יצירותיו מקשטות את קירות ביתו ומנציחות את דמותו האהובה והמיוחדת.