בן חסונה ופאיז. נולד ב-1.7.1943 בדלית אל כרמל.

פאיד למד בבית הספר היסודי בשכונת מגוריו והמשיך לתיכון האורתודוקסי בחיפה, אותו סיים בהצטיינות.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושירת ביחידת המיעוטים. הוא היה חייל ממושמע וקיבל תעודת הוקרה והצטיינות.

בשנת 1966 פאיד השתחרר, ושנה לאחר מכן התגייס למשטרת ישראל. הוא שירת בעזה וברצועה בתפקיד חוקר, וביצע את אשר הוטל עליו בצורה טובה ויעילה. במסגרת שירותו במשטרה עבר קורסים והכשרות למיניהם.

פאיד נשא לאישה את אמירה ובני הזוג גידלו שני בנים - רוקן ואמיר, ובת - דינה. איש משפחה מסור, מוכר ואהוב ביישוב מגוריו. היה שקדן, אמיץ, בעל כושר מנהיגות ויכולת ביטוי, אהב לעזור לזולת והתחבב על חבריו ומכריו.

רב-סמל פאיד חסון נפל בעת מילוי תפקידו ביום 21.9.1974. בן שלושים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בטקס רב משתתפים ונטמן בבית העלמין בדלית אל כרמל. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

לאחר נפילתו הוענק לפאיד עיטור השירות של המשטרה.

האלמנה אמירה הקדישה את חייה לילדיה וכן לפעילות חברתית ותרבותית בקרב האלמנות במסגרת בית "יד לבנים" לדרוזים. היא ביטאה את כאבה בשיר:

"פתאום וללא עת אותנו עזבת / אישה ושלושה ילדים אחריך השארת / ימים שחורים וכואבים בפנינו פרסת / דינה הקטנה שואלת: לאן הלכת? / יום ולילה אימא אותך מבכה / קולה וידיה למעלה תמיד מעלה / רחמי אלוהים דורשת שירדו על משכבך.

היית בן, אח, אבא וחבר אהוב / ידעת להבדיל בין הרע לטוב / ידיך תמיד הושטת לעזרת כולם / תבורך איפה שאתה במשכב עולם.

ומי חשב שכך יהיה הסוף / תרמיל כדור נפלט וקליע פוגע / שעת המוות קשה וטעמה מה מר / אמיר הפעוט אותך טרם הכיר / רוקן שכן הכיר לא יראך עוד לעולם".