בנם של לריסה וגריגורי. נולד ביום י"ט בטבת תשל"ד (13.1.1974) ברוסיה.

פיוטר גדל והתחנך ברוסיה. למד במוסדות חינוך בעיר מגוריו.

ביום 23.6.1993, בהיותו בן תשע-עשרה, התגייס לשירות חובה בצבא רוסיה ושובץ בגדוד סיור של חיל המודיעין. כעבור כשנה וחצי השתחרר.

את נטליה הכיר בשנת 1995. השניים התאהבו ממבט ראשון ונישאו באותה השנה.

כעבור שנתיים, בשנת 1997, עלו יחד ארצה.

פיוטר חלם להמשיך בשירות ביטחוני כמורשת אביו, סבו ודודיו, וקיווה שהדבר יתאפשר בישראל. ואכן, הוא התגייס לצה"ל, ולאחר שחרורו בשנת 2001 נקרא מדי פעם בפעם לשירות מילואים, ובו התמיד עד שנת 2016. בין היתר שירת במלחמת לבנון השנייה שפרצה בקיץ 2006 ובמבצע "צוק איתן" ברצועת עזה בקיץ 2014.

ביום 20.1.2003 התגייס לשירות בתי הסוהר (שב"ס). במהלך השירות מילא פיוטר מגוון תפקידי ביטחון בכמה בתי סוהר. בתפקידו האחרון שימש לוחם כליאה בבית סוהר "קציעות" שבצפון-מערב הנגב. חרוץ במשימותיו ונאמן לארגון, אהב את השירות ושאף להתקדם לתפקידים בכירים. עשרות אלבומי תמונות שהכין במהלך השירות והמדים עם הסמלים שבהם זכה במרוצת השנים העידו על תחושת השייכות שלו לארגון ועל הגאווה שחש.

בשנת 2012 נבחר להשתתף במשלחת שירות בתי הסוהר לפולין, ובמהלכה הפגין מנהיגות מרשימה. גם שם הרבה לצלם ולתעד, כך שבשובו הכין אלבומים מסודרים לטובת כל המשתתפים.

שני בנים נולדו לפיוטר ולרעייתו – דוד ויונתן. כבן זוג ואב מסור ואוהב הרבה לבלות עם המשפחה בטיולים, בבריכה, בקולנוע ובמשחקים משותפים, ובאופן כללי רצה לשהות במחיצתם כמה שיותר. לאחר כל טיול משפחתי הדפיס את התמונות שצילם וסידר אותן באלבומים עם תאריכים והסברים. מדי יום הביע את אהבתו לרעייתו ולבניו, וכמה פעמים ביום שלח אליה לטלפון מסרים של אהבה. תמיד נתן עדיפות לבני משפחתו על פני טובתו האישית.

פיוטר דאג לסובביו, וביתר שאת להוריה של רעייתו. הוא לקח אותם לטיולים, לנופש, לדיג ולאתרים ברחבי הארץ וכן ליווה אותם לבדיקות רפואיות כאילו היה בנם.

כאדם מאמין התפלל מדי בוקר לבריאותם של בני המשפחה, וכמה פעמים בחודש נסע להתפלל בירושלים.

פיוטר, שקט ואוהב אדם, בורך בחוש הומור מפותח, ברוגע, באופי נעים ובצניעות. בלי היסוס היה נכון לעזור לזולת ולתרום. הוא אהב את החיים ורצה למצות אותם עד תום – חופשות בחו"ל וטיולים בארץ היו חביבים עליו, הקפיד על פעילות גופנית, בייחוד הליכה ושחייה, עסק בדיג והצטיין במיומנויות הנדרשות לכך, ביקר בהופעות ובקונצרטים וניגן בגיטרה ובכלי נגינה נוספים.

חלומו היה להשלים קורס מדריכי טיולים, כדי שעם פרישתו לגמלאות ידריך קבוצות בטיולים מאורגנים בירושלים. כן קיווה לעסוק ברפלקסולוגיה ולהתנסות במדיטציה.

ביום שישי, 7.3.2025, עם שחר התפלל כדרכו ולאחר מכן נסע לקנות זרי פרחים לרעייתו ולחמותו לרגל יום האישה הבינלאומי שחל למוחרת. בהמשך היום, בזמן שישן שנת צוהריים, לקה בדום לב ומת.

רב-סמל בכיר פיוטר סמוילוב נפל בעת שירותו ביום ז' באדר תשפ"ה (7.3.2025). בן חמישים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אישה, שני בנים ואם.

כתבו בניו: "זכינו לאבא זהב, אבא שהאהבה שלו הייתה אין-סופית, וזה התבטא בכל מה שהוא עשה בשבילנו. תמיד דאג שיהיה לנו הכי טוב בעולם ודאג להזכיר לנו כל הזמן כמה שהוא אוהב אותנו. אבא לא החסיר מאיתנו שום דבר אף פעם ... אבא חי חמישים ואחת שנים שהיו מלאות באור, עשייה ומשמעות בכל רגע בחייו, ואנחנו באמת מאחלים לכולם לחיות כמו שאבא היה חי כשהיה בחיים".

דף אינטרנט לזכרו של פיוטר הועלה באתר ההנצחה לנופלים משירות בתי הסוהר.