בן רלקה ויחיאל. נולד בשנת תרע"ח (1918) בווילון שבפולין וגדל בבית מסורתי. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל עם הוריו והשתקע בבני-ברק, שם החל לעבוד כנהג בחברת "אגד". הוא הקדיש הרבה מזמנו לספורט, היה חבר בפלוגה הימית של "הפועל" ולאחר פרוץ מאורעות תרצ"ו הצטרף ל"הגנה". בשנת 1937 נפצע מפיצוץ מכונית תופת על שפת הים בתל-אביב. נכווה קשה ואושפז בבית-החולים "הדסה".

עם פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת 1939, היה פנחס מראשוני המתגייסים לצבא הבריטי ובשורותיו שירת כנהג ביחידת התובלה 462, שהשתתפה במערכות המלחמה במדבר המערבי ובמצור טוברוק. בכ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943), כשהיה עם יחידתו על סיפון האניה הבריטית "ארינפורה" בדרכה מאלכסנדריה למאלטה, הותקפה האניה על-ידי מטוסים גרמניים ו140- מחיילי היחידה נספו במצולות, ופנחס ביניהם. בן 25 היה במותו. הניח הורים, אח ואחות.

זכרו הונצח ב"חוברת לחייל" מיום 1.5.1944. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
פנחס גלברט (Gelbert Pinhas), מספר אישי בריטי PAL/590, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל השירותים המלכותי הבריטי (R.A.S.C. - Royal Army Service Corps) ביחידה 68 R&T Coy. מקצועו הצבאי - נהג. בהמשך הועבר ליחידה 462 Gen. Tpt. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- BROOKWOOD 1939-1945 MEMORIAL, בריטניה, בציון Panel 16. Column 2.