בן דינה ודוד. נולד ביום כ"ד בשבט תרס"ט (2.2.1909) בעיירה ראווה-רוסקה שבגאליציה. בעיירתו למד בבית-הספר "תרבות" ומנעוריו ספג חינוך ציוני ומסורתי. היה צמא-דעת והרבה לקרוא ספרים ולרכוש השכלה רחבה בתרבות העברית והכללית. היה בין מייסדי תנועת הנוער הציונית-החלוצית "גורדוניה" ובמסגרתה גם עבר הכשרה חלוצית לקראת עלייתו לארץ-ישראל. הוא עלה לארץ בשנת 1929 והצטרף לחבריו בקבוצת "גורדוניה" שבחדרה. שם חלה בקדחת ונחלש מאוד אך מצב בריאותו לא הרתיע אותו מלהמשיך בדרכו החלוצית. הוא עבר לקבוצת חולדה ובה התמסר לעבודת האדמה. מבוקר עד ערב היה חורש בשדות ועם זאת נטל חלק פעיל בחיים החברתיים והתרבותיים של המשק. בקבוצה נודע בהשקפותיו הנחרצות והמסקניות ובתובענותו לגבי אורח החיים הקיבוצי וזה הקנה לו כבוד והערכה מצד חבריו. לימים הצטרף ל"הגנה" והשתתף באימוני ירי. ביום ט' בתשרי תרצ"ד (29.9.1933), בעת אימון בנשק נפגע פנחס בשגגה ונהרג. הניח הורים, שבע אחיות ואח.

רשימה על דמותו ועל פעלו ראתה אור בעתון "דבר".