בן בלומה ושמחה, נולד ביום כ' בכסלו תר"ף (12.12.1919) בווינה, בירת אוסטריה, למשפחה ציונית ותיקה וידועה. היה חבר בתנועות "גורדוניה" ו"החלוץ". בעירו סיים בית-ספר יסודי ומקצועי. בשנת 1939 הגיע ארצה והתקבל למקווה ישראל.

בשנת 1940 התגייס לחיל-התותחנים ושירת במשך 5 שנים וחצי בקבוצת התצפית בחופי חיפה, ים-המלח, קפריסין, ואיי הים התיכון בסביבת האי רודוס. עם הקמת החי"ל ("הבריגדה") צורף ליחידת התותחנים שלו. בהיותו באירופה היה פעיל בטיפול ובחינוך פליטים ובהעלאתם ארצה.

בשובו מן הצבא בשנת 1945 הצטרף כחבר ותיק של "גורדוניה" לקבוצת חוליות, שדה נחמיה, בה עבד כחקלאי. אחרי שהוקם בית-החרושת לפלסטיקה "חוליות" - עבר לעבוד בו.

במלחמת-העצמאות השתתף בקרבות בגליל העליון, כפר סולד, דפנה, רמות נפתלי, ובליווי שיירות. במשך זמן-מה שירת גם כחובש ראשי בשדה נחמיה. בדפי יומנו וצרור מכתביו שהשאיר משתקפת דמות של בעל השקפות צלולות ומעמיקות. הוא דרש מעצמו ומחבריו חלוציות מתמדת ומתח נפשי גבוה.

פנחס נפל בקרב על משלט שייח'-עבד ליד מנרה. ב-22.10.1948, במהלך ההפוגה השנייה, תקפה פלוגת משוריינים של חטיבת "כרמלי" בניסיון לכבוש את המשלט מחדש, אך ללא הצלחה. למחרת נערכה התקפה נוספת, אך גם הפעם ללא הצלחה. בקרב זה נפל, ביום כ' בתשרי תש"ט (23.10.1948), עת נפגע מכדור במצחו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחוליות.

קבוצתו - שדה נחמיה - הוציאה ביום השלושים למותו חוברת-זיכרון בשם "פנחס ז"ל".