בת שרה ומרדכי, נולדה בשנת 1928 ברומניה והיתה הצעירה בארבע אחיות. המשפחה חייתה חיי משפחה מאושרים עד שהנאצים השתלטו על המדינה וכולם הוגלו. ההורים היו בין הנספים במחנות ההשמדה ואילו הבנות החזיקו מעמד, ואף הצליחו להישאר יחדיו במשך כל ימי התלאות והתמורות. הדאגה לה, לפולי הקטנה (כך כונתה בלועזית), והחובה להיות לה במקום האם, הוסיפו כוח לאחיותיה הגדולות ממנה, והיא מצדה, בחינניותה ועליזותה, הפיגה מהן לא אחת את מרירות השעה ואימיה. ארבע האחיות עלו לארץ. פנינה, שהספיקה לרכוש בעירה השכלה יסודית בלבד, לא יכלה להמשיך בלימודיה ויצאה מיד לעבודה והשתכרה כדי מחיתה כפועלת בענף היהלומים ומצאה סיפוק בחברת בני גילה בה השתרשה במהרה.

פנינה היתה מן הראשונות שהתגייסו לצה"ל ושירתה בגדוד ח"ן. היא קיפחה את חייה בתאונה בבית-טאנוס בירושלים ביום כ"ז בתמוז תש"ח (3.8.1948) והובאה למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.