בן חנה ושלמה, נולד בשנת 1929 בצפת. לאחר שסיים את בית- הספר העממי עבד בבית-חרושת לאריגה במרכז המסחרי של צפת ואת שכרו מסר להוריו. בעודו נער הצטרף לגדנ"ע ומילא את חובתו באימונים מתוך התלהבות, כדי להכשיר את עצמו להגן על עיר-הולדתו לבל תישנה בה חרפת הטבח משנת תרפ"ט, כשהיהודים היו מופקרים כצאן לטבח ולא עמדו על נפשם. מתוך מסירות ליעודו זה היה יוצא בחדווה לאימונים ממושכים ולקורסים, בלי להתחשב בהפסד ימי עבודה ושכרם. בחורף תש"ח היה מפקד חוליית תת-מקלעי "סטן" בהגנת הרובע היהודי והיה מרומם את רוח המגינים במקומות ריכוזיהם בשירה עליזה, בתערובת של זמירות בערבית, באנגלית, בעברית ובשירי-קודש. בשעת התקפות ערבים היה הולך לקטעים המותקפים ביותר כדי להשתתף בפועל בהחזרת אש לאויב. כך עשה גם באותו יום ששי, י"א באדר א' תש"ח (21.2.1948). כשהתחילה ההתקפה הערבית הפסיק את עבודתו והלך אל העמדה, ושם פגע כדור בראשו. יהושע נפל, ובת-צחוקו התמידית קפאה על שפתיו.

יהושע הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי הישן בצפת.