בן גליה (יונה) ויחיאל. נולד ביום כ"ז בחשוון תשכ"ט (17.11.1968) בראש העין. פרץ קיבל את שמו מסבו האהוב, שאמר שביום לידתו "פרץ לאוויר העולם ואיתו פרצו השמחה, האושר והעושר." פרץ היה בן רביעי בקרב ששת ילדי משפחת נגר, אח לרפאל, דניאל, אילן, אבשלום, ואורן.

פרי, כפי שכונה בפי בני משפחה וחברים, גדל ולמד בבית-הספר היסודי 'אוהל שלום' ובבית-הספר התיכון ע"ש רוגוזין. הוא אהב מאוד לשיר, הצטיין במיוחד במחרוזות תימניות והיה הזמיר בקרב חבריו.

בפברואר 1986 גויס פרץ לצה"ל ושירת בחטיבת "גבעתי" בגדוד 'שקד'. בפברואר 1990 הצטרף אל שורות צבא הקבע ושירת כרס"פ בגדוד 'צבר'. פרץ אהב את החיילים כאילו היו ילדיו וראה בצבא בית שני. בשנת 1993 עזב את "גבעתי" והמשיך בשירותו בבית-הספר ללוחמה בטרור כרס"ר, כמ"פ מפקדה וכקצין ניהול. בשנת 1997 עבר לבית-הספר לקליעה וצלפים ובשנת 1999 היה לסגן-מפקד בית-הספר לקל"צ (קליעה וצלפים).

פרץ הכיר בצה"ל את אורלי, ובשנת 1993 הם נישאו ונולדו להם שלוש בנות יפות: אודליה, יערה והיא-לי. פרץ היה אב נפלא ובעל נהדר והיה אהוב על חבריו ביישוב קרני שומרון. הוא נהג לקחת חלק בשמירה והתנדב לאמן את חבריו בכיתת הכוננות ביישוב.

באוגוסט 2002 אובחנה בגופו של פרץ מחלת הסרטן. הוא המשיך לעבוד ככל יכולתו.

בתקופת מחלתו ואשפוזו בבית-החולים שאלו אותו: "כמה ילדים יש לך?" ופרץ ענה: "שלושה בבית ועוד 120 בצבא." כמפקד בית-הספר דאג לחייליו כמו אב.

ביום י"ז באדר א' תשס"ג (19.2.2003) הוכרע פרץ על-ידי המחלה והוא בן שלושים-וארבע. פרץ נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בראש העין. הותיר אחריו אישה ושלוש בנות, הורים וחמישה אחים.