בן חנה ואפרים. נולד ביום ו' בחשון תרפ"ח (1.11.1927) בווילנה, פולין, למשפחה ציונית. אביו היה מראשי התנועה הציונית בעיר. בעיר הולדתו למד צבי בבית הספר העברי "תרבות". בשנת 1936 עלה לארץ-ישראל. תחילה התגורר עם משפחתו בפתח תקווה ושם למד בבית הספר "נצח ישראל". כעבור זמן עברה המשפחה לירושלים ושם למד בבית ספר מיסודו של "המזרחי", אבל לא סיים את חוק לימודיו ובגיל שש עשרה התחיל לעבוד במכאניקה עדינה. בירושלים הצטרף למחתרת "לח"י" והשתתף בכמה פעולות מזויינות נגד הכוחות הבריטיים. באותו זמן גם היה מפעילי תנועת הנוער "ברית החשמונאים". בהתקפה משותפת של הלח"י והאצ"ל על מרכז הבולשת שבמגרש הרוסים, ירושלים, ביום כ"ג בטבת תש"ו (27.12.1945) נפגע ביריות כדור בווריד ברגלו ואחר כך מת מאבדן דם. הוא הובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו הורים ואחים.

שמו הונצח בספר "חיילים אלמונים".