בן יצחק וצילה. נולד ביום ג ' בכסלו תש"ח (16.11.1947) בקוריאנטש אשר בארגנטינה. במולדתו סיים את לימודיו בבית ספר יסודי ולאחר מכן בבית ספר למסחר. השתייך לתנועת נוער יהודית במולדתו. הוריו החליטו לאפשר לו את העלייה לארץ בהיותו בן שש-עשרה. הוא עלה איפוא במסגרת "עליית הנוער" ונקלט לחברת :"נחשונים" בקיבוץ אור הנר שהוא מקום התיישבותם של עולי ארגנטינה. צבי ניחן בקול יפה והוא נהג להנעים זמירות בכל הזדמנות של חגיגות במשק וגם במפגשים חברתיים. לצה"ל גויס באוגוסט 1966 והוצב לחיל השריון. בימי שירותו בחיל זה התקשר עם חבריו והיה אחד מהם. לקראת סוף שנת 1968 אמרו הוריו לעלות לארץ ולחיות יחד עם הבן. אך הוא לא רק לעליית הוריו חיכה כי אם גם לשחרורו מן הצבא נשא את נפשו למען יוכל להשתקע, מרצונו בקיבוץ אור-הנר. במשך שירותו הראה צבי את עליזותו, את אהבתו לחברה ואת רוח ההתנדבות אשר בקרבו. לוחם טוב היה ואהוב על כל חבריו. אולם ביום עשרה בטבת תשכ"ט (31.12.1968), עוד הוא בשירות חובה, נפל צבי בשעת מילוי תפקידו באיזור ראס-סודר שבסיני כאשר עלה הג'יפ אשר בו נסע על מוקש; באותו ג'יפ נסע צבי כדי לפרק מוקש ובדרך אליו עלה על מוקש אחר. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות באור הנר. במכתב התנחומים להוריו כתב מפקד היחידה בן שאר דברים: "הכרתי את בנכם כחייל מצויין וכחבר טוב בין יתר החיילים. נתגלה לי אפיו הנוח והתפעלתי מהישגיו הצבאיים. היה פעיל מאד בתוך היחידה ומקובל על כל חבריו. מהתנהגותו המופתית ילמדו חילי צה"ל ובדרכו האמיצה ימשיכו בהגנה על מולדתם ובשמירה על בטחונה".