בן איטה וזאב, נולד בשנת 1902 בעיר דזיגובקה, אוקראינה, בה שימש אביו ברבנות. בילדותו נתייתם. למד ב"חדר" וב"ישיבה" והוסמך להיות מורה-הוראה. אחר-כך החל ללמוד לימודי חול ועמד בבחינות חיצוניות בבית-ספר תיכון בשנת 1920. עלה ארצה, עבד כפועל בסיתות אבנים (בין היתר השתתף בבניית ארמון האמיר עבדאללה ברבת-עמון). בהמשך עבר לעבודה בפקידות, למד בבית-הספר הממשלתי למשפטים, הוסמך לעורך-דין ועבד במקצוע זה בירושלים. צבי התמסר לעבודת-מחקר במשפט העברי ופירסם קובץ פסקי-דין של בית-המשפט העליון.

צבי מילא את חובתו ב"הגנה" ובמלחמת-העצמאות שימש בתפקיד מפקד אזור. בשירותו נפגע מפגז ונפל, ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. השאיר אישה ובן.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.