בן ברכה ואריה, נולד בשנת 1902 בעיר גרודק, גליציה שם למד בבית-ספר יסודי. בבחרותו עבד והצטרף לתנועת "החלוץ". עלה ארצה בשנת 1920. עבד בסלילת כבישים, בייבוש ביצות ובבניין ובשנים האחרונות עבד כטייח בחברת "סולל-בונה". הוא השתכן בקרית חיים וגידל בן ושתי בנות. היה מנאמני החברים ב"הסתדרות", איש-עבודה צנוע, חבר ה"הגנה" כל השנים ותמיד מילא את המשימות שהוטלו עליו.

במלחמת-העצמאות השתתף בשמירה ובכל פעולות-הביטחון שנדרשו מחברי ה"הגנה". כבעל-מקצוע נשלח גם לעבודות ביצורים במקומות שונים בארץ, ואם כי לפי גילו ומצב בריאותו, שנפגמה מרוב עמל, יכול היה להשתחרר מחובה זו - לא ביקש דרכים להשתמט. תוך כדי מילוי חובה זו, בעבודת ביצור בסביבת מגידו, עלה על מוקש ונהרג ביום י"ב בתמוז תש"ח (19.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, צפורה, שתי בנות ובן.