בן רחל ונסים, נולד בחודש מרס 1926 בירושלים. לאחר שגמר את חוק לימודיו התמחה במסגרות. היה חבר ותיק ב"הגנה", השתייך לכיתת חי"ש בירושלים, ובתחילת מלחמת-העצמאות התגייס לצבא בכיתת חבלנים בגדוד "מוריה". עיקר שירותו היה בליווי שיירות בדרך להר-הצופים ולעטרות. כן השתתף בפעולות חבלה בשייח'-ג'ראח, ליפתה, והקסטל והיה בין מגיני עטרות, נווה יעקב, מוצא וקרית ענבים. הוא עסק בהמצאת מרגמה קטנה לשימוש מהיר בשעת התקפה על שיירות, אבל לא הספיק להוציא את הדבר אל הפועל. בפני הוריו שמר על סוד תפקידו המסוכן כחבלן, ואולם הוא עצמו ידע כי הוא צפוי יום-יום למות.

צדוק נהרג בתאונת-דרכים, בדרך מהקסטל לירושלים, ביום כ"ז באדר ב' תש"ח (7.4.1948) כאשר נהג הרכב, שהתנמנם מרוב עייפות, איבד את השליטה על ההגה. נקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום י"ב באלול תשי"א (13.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.