ציון סלמן 97528
פיקוד העורף unit of fallen טוראי
פיקוד העורף

ציון סלמן

בן אסתר ושלמה

נפל ביום
נפל ביום ח' בכסלו תשל"ח
18.11.1977

בן 32 בנופלו

סיפור חייו


בן שלמה ואסתר. נולד ביום ו' באלול תש"ה (15.8.1945) בעירק. עלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1950). למד בבית-הספר היסודי 'בית-יעקב' שבירושלים ואחרי-כן בבית-הספר התיכון-מקצועי 'עמל', במגמה של מסגרות-מכנית. ציון גדל במשפחה ברוכת-ילדים, שנתקלה בקשיי קליטה והסתגלות בארץ. על-אף הקשיים המרובים עמד אביו של ציון על-כך שכל ילדיו ירכשו השכלה.

בשנת 1965, לאחר ששוחרר מהשירות בצה"ל, התחיל ציון לעבוד במעבדה הסדימנטולוגית במכון הגאולוגי שבמסגרת משרד-הפיתוח. ציון היה עובד חרוץ ומסור, בעל תושייה ויזמה, שניחן בתפיסה מהירה ובדרך-חשיבה מקורית. תכונות אלו עשוהו לעובד מצטיין, שהשקיע מאמצים רבים בעבודתו, ובשנת 1972 זכה בפרס על חריצותו ויעילותו. הוא היה מקובל ואהוד על חבריו לעבודה בזכות מסירותו, טוב-לבו ונכונותו להגיש עזרה וסיוע לכל נזקק.

בנובמבר 1968 נשא לאישה את שושנה ויחד עמה הקים את ביתם בירושלים. ציון השקיע מאמצים רבים בבניית דירתו, שהייתה מוקד לביקורים של בני-משפחתו וידידיו, וזכתה לתשבחות רבות בגלל יפיה וחמימותה. בבית שבירושלים גידלו ציון ורעיתו את בתם - לימור, ואת בניהם - ירון ואלי. ציון היה אב אוהב ומסור, שהקדיש את זמנו הפנוי למשפחתו. הוא דאג לחינוך ילדיו ובשעות-הפנאי שיחק עמם ויצא לטייל, יחד עם משפחתו, ברחבי-הארץ. ציון הקדיש זמן רב לבית הוריו, לאחיו ולאחיותיו. הוא ישב ימים ארוכים ליד מיטת אמו החולה ושימש ידיד, מורה-דרך ויועץ לאחיו ולאחיותיו. הוא עקב אחרי התפתחותם וצמיחתם וסייע בידם לפתור כל בעיה שנתקלו בה.

ציון גויס לצה"ל בשנת 1964 והושם לחיל-הרגלים. במחצית מרס 1964 נפצע בעת שירותו הצבאי ושוחרר מהשירות עקב נכות. ציון לא השלים את שחרורו וכשחש שהוא בריא דיו, חזר לשרת בחיל-הרגלים והוצב לחטיבה הירושלמית. עם חבריו ליחידה השתתף בקרבות מלחמת ששת-הימים ובקרבות מלחמת יום-הכיפורים.

ביום ח' בכסלו תשל"ח (17.11.1977), בשעת פעילות מבצעית, במסגרת שירות-מילואים פעיל, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, בת, שני בנים, הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "עשר שנים היה ביחידה, והיו לו בה רק ידידים. הוא היה נעים וחביב - רע נאמן ומסור שתמיד ביצע, לדוגמה, את המוטל עליו."

אשתו וילדיו תרמו ספר-תורה לזכרו לבית-הכנסת 'שלווה בארמנותיך' שבשכונת ארמון-הנציב בירושלים.

סיפורי חיים נוספים בנושאים דומים:

מקום מנוחתו


בית העלמין הצבאי הר הרצל

אזור: ד
חלקה: 5
שורה: 3
קבר: 3

ת.נ.צ.ב.ה

הנצחתו באתרי זיכרון