בן יפה ושמואל, נולד בחודש ינואר 1930 בעיר צ'ול שבקורז'יה, תורכיה, נצר למשפחת-רבנים ותיקה. בעודנו ילד עברה המשפחה לעיראק ומשם עלתה לארץ בשנת 1936 והתיישבה בירושלים. כאן למד שלמה ב"תלמוד תורה" של החכם עליון אבידנו. כשסיים את לימודיו ב"תלמוד תורה" יצא לעבוד כדי לעזור להוריו. הוא השתייך לסניף המקומי של "הנוער העובד". שלמה עבד בעבודות שונות גם מחוץ לירושלים: בתל יוסף, עין חרוד ועוד. חזר לירושלים, למד נהגות ועבד כנהג משאית.

בתקופת מלחמת-העצמאות התנדב מיד, כחבר ה"הגנה", להגנת היישוב העברי ונשלח עם מכוניתו להבאת מצרכים לירושלים מיתר ערי הארץ. היה בחור נועז ואמיץ העשוי ללא חת שהתנדב בהתלהבות לכל תפקיד קשה ומסוכן. מפקדיו מספרים כי בשעת יציאתו לליווי שיירות היה מביא במקומו את אביו לשמירה בעמדות. ביום ט"ו באדר א' תש"ח (25.2.1948) נסע בשיירה במשאית עמוסה מצרכים מתל-אביב לירושלים הנצורה. בדרכה הותקפה השיירה ליד סריס והוא נפל חלל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.