בן גאולה ודוב, נולד ביום כ' בכסלו תרפ"ו (24.11.1925) בחבורת "מעבר" (כיום - גבעת השלושה) בפתח תקווה. משהתנחלו הוריו בכפר חירות למד עד גמר כיתת-המשך י' בבית-הספר הגושי בתל מונד. עם תום שנות השירות בפלמ"ח חזר הביתה ועבד במשק- ההורים. את הערבים וימי הנופש הקדיש להכשרת הנוער בכפרו ובסביבה ולשאר הפעולות ב"הגנה". היה מדריך מסור ונערץ של הנוער בגוש תל מונד והסביבה. לקח חלק פעיל בהעלאת מעפילים אל החוף ובשאר פעולות המחתרת של ה"הגנה".

עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, חזר לשירות פעיל בפלמ"ח בחטיבת "הראל". מהבסיס שבמעלה החמישה השתתף בסיורים ובקרבות בשער הגיא ואחר-כך בהרטוב ובקסטל להגנת הדרך לירושלים. יצא עם מחלקתו לאבטח מעבר שיירה ליד הקסטל. הכוח נתקל בתגבורת ערבית שהגיעה מבית סוריק. בקרב זה נפצע צפריר בירכו, חבש בעצמו את פצעו בבד ממכנסיו אשר חתך והוסיף לירות באויב עוד שלוש שעות, בפוקדו על אנשיו שיסוגו לצד הכביש, והוא חיפה על נסיגתם. כאשר אמרו לטפל בפצעו שלח את המטפלים לפצועים אחרים. לבסוף פגע כדור בראשו והוא נפל, ביום י"ד בשבט תש"ח (25.1.1948). כשוך הקרב נמצאה גופתו כשאצבעותיו עודן נלחצות בעווית אל מקום האחיזה של הסטן שהערבים הוציאו מידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.