בנם הבכור של שושנה וחיים. נולד ביום כ"ו באדר תשל"ז (16.3.1977) בכרמיאל שבין הרי הגליל. אח למורן ולאמיר.

קורן, ילד נבון, סקרן ורגיש, גדל והתחנך בכרמיאל. החל את לימודיו בבית הספר היסודי "אשכול" וסיימם בבית הספר התיכון "אורט הורוביץ". מגיל צעיר גילה זיקה למדע והתעניין בשאלה: איך, בעצם, העולם פועל? כדי להתקדם לעבר פיצוח התעלומה הצטרף לחוג של "נוער שוחר מדע" שבו זכה להעשרה, התוודע ליסודות הפיזיקה והכימיה – מדעים שריתקו אותו, ולמד לערוך ניסויים במעבדת סטודנטים משוכללת ומאובזרת. אהב מאוד את העבודה הטכנית שהתלוותה לניסויים ואשר הצריכה תכנון, עדינות ודיוק, והתלהב מהאפשרות לערוך אותם בעצמו – בבחינת ניסוי וטעייה. אף על פי שבאחד הניסויים שערך במחסן הבית עם תרכובות מסוגים שונים אירע פיצוץ שגרם לפציעתו והסתיים בבית החולים – לא התחרט, ורצונו להמשיך בחקירה מדעית רק התגבר. "כזה היה קורן," אמרה אימו, "אמיץ לב וגיבור, 'גבר-גבר', אבל בתוך תוכו שכנה נשמה רגישה ועדינה."

בהתבגרו היה לנער יפה תואר וחסון, פופולרי ומחוזר. היו לו חברים וחברות רבים שנהנו לשהות במחיצתו והעריכו את פיקחותו ורגישותו.

קורן היה קשור מאוד למשפחתו, ושבעתיים התהדק הקשר אחרי שבשנת 1991 נפטר אביו חיים. הייתה לו מערכת יחסים מיוחדת עם אחותו מורן, שהתבססה על קרבת נפש עמוקה ועל חוויות ילדות משותפות ולוותה בדאגה הדדית; גם עם אימו ניהל שיחות ממושכות אל תוך הלילה שבהן דיברו בפתיחות וחיזקו זה את זה, ולאחיו הצעיר אמיר שימש עוגן ומשענת.

בשנת 1995, בגיל שמונה-עשרה, התגייס לצה"ל והוצב בחיל התחזוקה (כיום: חיל הלוגיסטיקה). שירת חדור מוטיבציה ורצון לתרום.

אחרי שירותו שב לביתו בכרמיאל.

קורן ברונשטיין נפטר ביום י"ז בכסלו תשס"ד (12.12.2003) והוא בן עשרים ושש. הובא למנוחות בבית העלמין שבכרמיאל. הניח אם, אחות ואח. על מצבתו חקקו אוהביו משפטים הפותחים באותיות שמו (אקרוסטיכון): "ק – קולך עוד מהדהד, ו – ומבט עיניך, ר – ריקנות נותרה, נ – נשארנו בלעדיך."