בן ישראל. נולד בשנת תרע"ג (1913) בבוכניה שבפולין (גאליציה המערבית). בעיר מגוריו למד בבית-הספר העממי ובגיל צעיר הצטרף לתנועת הנוער הציונית-כללית "עקיבא". ב-1935 עלה לארץ-ישראל ובה עבר תחילה הכשרה בקבוצת "עקיבא" ולאחר מכן הצטרף כחבר הקיבוץ בבאר-יעקב. הוא היה בעל חזות נאה, גבה קומה ובהיר שיער, וכעדות אחד מחבריו היה "ספוג אהבה לארץ ולעבודה ומידת אהבתו זו לא פגה כל שנות עמלו, הן כחבר קיבוץ הן כפועל בודד". שנותיו בקיבוץ עברו בעבודה בפרדסים, בשמירה ובהשתתפות בפעולות ה"הגנה". לימים יצאו קלמן וחלק מחבריו את הקיבוץ ובנו לעצמם בתים בקירבתו על אדמות הקרן הקיימת לישראל. בספטמבר 1938 עמדו להיכנס לבתים החדשים, אבל בט"ו באלול תרצ"ח (11.9.1938) נורה קלמן, תוך כדי שמירה בפרדס, מן המארב ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבאר-יעקב. הניח אישה.

דברים לזכרו נכתבו בעתון "דבר" ובעלון הקיבוץ.