בן בילה ויהושע, נולד ביום י' בסיוון תר"ץ (6.6.1930) בחיפה. הוא למד בבית-ספר עממי, המשיך ולמד שנה אחת בבית-הספר התיכון שבקרית חיים ועבר ללמוד בבית-ספר מקצועי בחיפה. במשך שנתיים סיגל לו את היסודות של מקצוע החרטות. בהיותו בן 11 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה חבר פעיל בה עד שנכנס לימייה. הוא שאף להשתלמות ימית וחלם על הצטרפות לקיבוץ ימי. בימייה הצטיין כחבר טוב. הוא הצטרף ל"הגנה" ללא ידיעת הוריו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נשא בצער את גזירת הגיל, שכפתה עליו להמשיך וללמוד, בשעה שחבריו הקשישים ממנו התגייסו ולחמו. אך בנפול חברו הטוב ביותר, עזב את הלימודים והתנדב לשירות בחטיבת "כרמלי". ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצא מנהריה בשיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב וראובן ביניהם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.

זכרו הועלה בקובץ "לזכר חברינו".