בן דוד ומלכה, נולד בשנת 1954 בשירז שבפרס. בהיותו בן עשר. בשנת .1964, עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בכפר-סבא ארבע שנים הספיק ראובן ללמוד בעיר-הולדתו. את ארבע השנים הבאות של לימודיו היסודיים למד בבית-הספר 'דוד רמז' שבכפר-סבא.

משפחתו של ראובן היתה משפחה ברוכת-ילדים ומטופלת בדאגות-פרנסה קשות. על-כן, נאלץ ראובן לצאת לעבודה, כדי לסייע, ולו במשהו, לבני-ביתו. הוא למד, תוך-כדי עבודה, את מקצוע הנגרות והיה צמוד למקום-עבודה קבוע. אחת לשבוע יצא לתל-אביב להשתלמות תאורטית בבית-הספר לחניכות 'עמל'.

כאשר הגיע מועד-גיוסו לצה"ל, הצטער ראובן, שיישמט זמנית מקור הפרנסה למשפחה, אבל ידע, כי הוא חייב למלא את החובה למדינה, כשאר הבנים. תחילה נתקבל לחטיבת גולני, אך בשל בריאותו הלקויה הוסב לחיל-ההספקה. הוא שימש תחילה כמחסנאי-פקיד וכעובד כללי, אך לאחר שהוכיח את מסירותו וגישתו האחראית, הוטל עליו תפקיד של סגן-מפקד-משמר בבסיס ציוד וכממונה על הנגרייה של הבסיס. ההערכה אליו באה לידי גילוי גם בהעלאתו לדרגת רב"ט. הממונים העידו עליו, כי הוא חייל טוב וממושמע, אשר ביצע את תפקידיו לשביעות-רצונם של מפקדיו ואף מעבר לכך. הוא היה בחור שקט ומקובל על חבריו ליחידה. בעת מלחמת יום-הכיפורים שירת בגבול המזרחי.

ביום כ"ה בסיון תשל"ה (7.6.1975) נפל ראובן בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבכפר-סבא. השאיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות.

מפקד הבסיס כתב להורים השכולים: "ראובן ז"ל היה חייל שקט ומסור התייחס ברצינות לכל תפקיד שהוטל עליו והיה אהוב על חבריו ומפקדיו כאחד".