בנם של טובה ואולג. נולד ביום י"ט באלול תשל"ט (11.9.1979), במוסקבה בירת רוסיה (אז - בברית המועצות). בן יחיד להוריו.

רומן גדל והתחנך בעיר הולדתו, למד בבתי ספר באזור מגוריו. תלמיד חכם מאוד וחרוץ שאהב ללמוד ולהעשיר את ידיעותיו. בעל חוש טכני מפותח.

בית המשפחה היה בית חם והוא חלק קשר קרוב עם הוריו ועם בני משפחתו המורחבת. נהנה מבילוי במחיצת בנות דודותיו, הוקיר את הזמן יחד והרעיף עליהן אהבה. בבית בילה שעות בהאזנה למוזיקה שאהב.

בהיותו בן שש-עשרה נפטרה אימו ואביו נותר לגדלו לבדו.

בגיל שמונה-עשרה, בתום לימודי התיכון ולאור הצטיינותו, החל ללמוד באוניברסיטה מובחרת לימודים גבוהים בתחום הטכנולוגיה.

בשנת תשס"א (2000), בהיותו בן עשרים ואחת עלה ארצה בעידודו של אביו ובסיוע הסוכנות היהודית. עם הגעתו לישראל, גר מספר חודשים בנצרת עילית אצל דודתו אלה שסייעה לו בהתאקלמותו הראשונית בארץ. בהמשך, ולאור רצונו העז להכיר חברים בני גילו וללמוד את השפה העברית בצורה מסודרת הצטרף לתכנית הליווי והתמיכה בעולים של עמותת סל"ע (סיוע לעולה).

במסגרת התכנית עבר לגור עם קבוצת עולים בני גילו וזכה לתמיכה ולסיוע להם נזקק לשם התאקלמות בארץ בצורה מיטבית. יצר קשרים חברתיים בקלות והיה אהוד מאוד על חבריו לקבוצה. מדי סוף שבוע נהג לבקר את דודתו בנצרת עילית (נוף הגליל), נהנה מהמשפחתיות ומתחושת הביחד.

ביום 13.5.2002 התגייס לצה"ל ושובץ לשירות בחיל לוגיסטיקה. שירת במרכז המזון בבסיס צריפין. ממושמע ושקט, ביצע תפקידו ביעילות. חלומו היה לשרת כלוחם והוא החל בהליכים ובמיונים לקראת מעבר ליחידה קרבית.

טוראי רומן פורמן נפל בעת שירותו ביום כ"א בתשרי תשס"ג (27.9.2002). בן עשרים ושלוש בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אב.

ספד לו מפקד היחידה: "אנו ניצבים כאן היום שותפים לכאב הגדול. מבכים על האובדן, על מותו בטרם עת של רומן היקר. בזמן הקצר בו הכרנו אותך גילינו חייל חרוץ וצנוע שעלה לארץ במטרה אחת - לתרום.

מפקדיך יעידו על אישיותך הציונית ועל חלומך שלא התממש להיות לוחם.

האובדן קשה, הלב דואב והכאב רב. אנו מרכינים ראש ומצדיעים לך. שלום לך חייל יקר".

רומן מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה בתל חדיד ובבית "יד לבנים" בירושלים.