בנם הבכור של יהודית (ג'ודיי) ושמוליק. נולד ביום י"ד באדר ב' תשנ"ז (23.3.1997) בהוד השרון. אח לעומרי וגל.

רון, ילד מאיר פנים, שמח ומשמח, גדל והתחנך בהוד השרון. למד בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים בעירו.

בורך בכישרון מוזיקלי ובשמיעה אבסולוטית, ובכיתה ז' הצטרף להרכב המוזיקלי "עתידים" וניגן בגיטרה בס. מאז דבק בכלי נגינה זה, והנגינה ליוותה אותו כל חייו. בכיתה י' החל ללמוד בתיכון על שם אילן רמון, שם בחר במגמות מוזיקה ופיזיקה והצטיין בלימודיו. במסגרת מגמת מוזיקה השתתף בהופעות רבות וסייע בארגונן.

בילדות המאוחרת הצטרף כחניך לתנועת "הנוער העובד והלומד", וכשבגר עבר קורס מדריכים צעירים והיה למדריך.

מגיל צעיר שאף לשירות צבאי משמעותי, וכדי להתכונן לכך פיזית ומנטלית הצטרף בכיתה י"א לקבוצת "יחדיו! כושר קרבי".

בתום לימודיו בתיכון הצטרף למכינה הקדם-צבאית "תבור" בנוף הגליל. הפעילות במכינה עיצבה את אופיו, הטמיעה והעמיקה בו ערכים של מנהיגות ושל אהבת האדם והארץ והוסיפה להנחיל בו את מורשת העם היהודי.

בגיל תשע-עשרה התגייס רון לצה"ל ושובץ ביחידת הקומנדו "יהל"ם" (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) של חיל ההנדסה הקרבית. לאחר מסלול ההכשרה המאתגר נקרא לצאת לקורס מפקדים, אך ביקש תחילה להגשים את עצמו כלוחם.

לאחר קורס מ"כים (מפקדי כיתה) יצא לקורס קצינים, ואחריו פיקד על צוות ביחידה. בלט כמפקד מקצועי, רגיש ומתחשב, היה נערץ ואהוב ושימש מודל לחיקוי לחייליו.

בתום תפקיד זה מונה לראש תחום סמו"ר (סילוק מוקשים וריכוז חומרי נפץ) ביהל"ם. הוא חש סיפוק רב מהתפקיד, פיתח את תורת הלחימה של היחידה בתחום התת-קרקע ונתפס כסמכות המקצועית ביותר בתחום זה. כן הותיר תהליך מסודר לחינוך ולהוראת התחום.

בתום חמש וחצי שנות שירות השתחרר מצה"ל בדרגת סרן. נסע לטייל במזרח הרחוק, עסק בפעילות חברתית ענפה וסייע בהקמת חברת הזנק (סטרט-אפ) חברתית. כן השתלב בתוכנית VLU, המקדמת ניהול, מנהיגות, ערכים וחוכמת חיים יהודית.

בשנת 2020, עוד בתקופת השירות הצבאי, הכיר את גפן, ובין השניים ניצתה אהבה והתפתח קשר זוגי. בשנת 2023 עברו לגור יחד בדירה בתל אביב, והם תכננו עתיד משותף.

רון אהב אתגרים פיזיים הכרוכים במאמץ מנטלי ונהנה בין היתר מטיפוס על קירות ומגלישת מצוקים (סנפלינג), ויותר מכול אהב ריצה וצלילה חופשית.

עלם חמודות ערכי, עניו ומוכשר, רון ניחן בכושר מנהיגות, היה סקרן ורב-פעלים, גילה עניין והנאה במגוון תחומים ורכש ידע רחב במיוחד בתולדות ארץ ישראל והמזרח התיכון. חשיבה עצמאית, ספקנות, ביקורתיות ודעתנות אפיינו אותו אף הן, והיו בו תחושת שליחות ואמונה עמוקה במדינת ישראל.

רון מעולם לא ויתר לעצמו, שאף למצוינות בזכות ולא בחסד. המוטו שלו היה "אין מנוחה למגשימי חלומות" – ואכן שאף ועמל להגשמת חלומותיו.

רון היה "איש של אנשים", אמפתי, טוב לב ובעל אישיות כובשת, ראה את האדם שמולו, ניהל שיחות מרתקות, היה קשוב לבני שיחו ונגע ברבים בדרכו השקטה ומלאת החן. במהלך חייו רכש לו חברים קרובים בכמה מעגלים, יצר מערכות יחסים עמוקות וחבריו זכו ממנו לאוזן קשבת, לאהדה ולהרגשה שהם מיוחדים ומוערכים.

במהלך שנת 2023 נרשם ללימודי תואר ראשון במדעים דיגיטליים ובמדע המדינה באוניברסיטת תל אביב לקראת שנת הלימודים תשפ"ד. רון היה הראשון שביצע את הבחירה בשילוב זה של לימודים והיא שיקפה את מי שהיה, שילוב של מעשיות ורצון להיות מנהיג ומוביל בחברה הישראלית. אך עם גיוסו ב-7.10 לא הספיק להתחיל את לימודיו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר שהה רון בביתו עם גפן. מיד עם קבלת הקריאה בטלפון חש דרומה להתייצב לשירות מילואים ביחידתו, חדור תחושת שליחות, והופקד על צוות של אנשי מילואים.

בשלהי אוקטובר 2023, אחרי כשבועיים של התארגנות לקראת לחימה, החל התמרון הקרקעי ברצועת עזה. רון פיקד על החיילים בצוות, דאג לשלומם, סייע רגשית למי שנזקק לתמיכה נוספת וביצע משימות מורכבות שבהן הפגין תעוזה, נחישות, מסירות ומנהיגות.

מאז פרוץ המלחמה כמעט שלא יצא לחופשות בביתו. בכמה יציאות קצרות ניצל את הזמן למפגש עם גפן, בת זוגו, ואת הוריו פגש פעם אחת בנקודת כינוס של היחידה.

ביום 8.1.2024 התראיין לכתבה בטלוויזיה ותיאר את הפעילות כמצוינת, עם מורל גבוה ונחישות לעמוד במשימה ולהכריע את החמאס. בשיחה זו ניכר בקולו שחש סיפוק מעשייתו, גאווה, שלווה והגשמת ייעודו.

כחצי שעה לאחר הריאיון יצא רון למבצע בפיקודו לאיתור מנהרות, למיפוין ולהשמדתן במחנה אל-בורייג' שבמרכז רצועת עזה. במהלך הפעילות הוא נהרג, לצד חמישה לוחמים נוספים, ושלושה נפצעו.

סרן רון אפרימי נפל בקרב ביום כ"ז בטבת תשפ"ד (8.1.2024). בן עשרים ושש בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין נווה הדר בהוד השרון. הותיר הורים, שני אחים ובת זוג.

ספד אביו: "בשיחתנו האחרונה התרשמתי מנחישותך ואמונתך בצדקת הדרך ובפעילות שלך בעזה. תמיד התגאיתי בך, וברור היה שאתה מיועד לגדולות. העצב מעקירתך ממני קשה מנשוא, אולם נשמתך ורוחך נשארות בתוכי".

ספד אחיו עומרי: "אני מקווה שאתה יודע כמה אנשים העריצו אותך. אין מישהו שלא נגעת בו בלב. בכל מקום שאני הולך אני אח של רון. אתה האדם הכי מקצועי, אכפתי וערכי שיש ואין אחד שיכול לעמוד מולך ולא משנה מה הדרגה שלו".

ספד אחיו הצעיר גל: "רון היה האישיות שלי להערצה. לאן שהלך, הייתי הולך אחריו, שואב ממנו ונבנה בצל דמותו. יש לי עוד הרבה להגיד עליך, רון אחי היקר, אבל דבר אחד הייתי רוצה שתדע, שאני שמח שגדלתי לצידך וגאה בך".

במלאת שנה לנפילתו יצאו אימו ועובדי חברת "בינת תקשורת" במיזם לבישול ארוחה מפנקת מהמתכונים האהובים על רון עבור חיילים בודדים ונוער בסיכון השוהה בהוסטלים.

בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שבה תכנן רון ללמוד, ניתנה מלגה אקדמית על שמו.

מוקירי זכרו יזמו את הקמת "המקום", מרחב תמיכה וצמיחה בהודו המיועד לשיקום מטיילים ישראלים שמתמודדים עם קושי רגשי וטראומה בעקבות המלחמה.

מכינת תבור קראה לשלוחת נוף הגליל בה למד על שמו, ומשנת 2025 היא נקראת - שלוחת רון.

משפחתו פתחה עמוד ברשת החברתית "אינסטגרם" – remember.ronefrimi – ובו תמונות, סרטונים, זיכרונות והנצחות.

רון מונצח באנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה בצומת חולדה, ובאנדרטה של לוחמי חטיבת 188 שנהרגו במלחמה.