בנם של זולייט ויעקב. נולד ביום ט' באלול תשכ"ב (8.9.1962) באשקלון. אח לעליזה, אברהם ושלום.

רוני גדל והתחנך באשקלון. למד בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון בעירו.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושירת שירות מלא.

עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד בחשמלאות רכב.

את איילה, בת מושב יכיני, הכיר כשהיו שותפים לדירה בחולון. בין השניים התפתח קשר זוגי, וכעבור זמן נישאו. את ביתם בחרו להקים בשדרות לאחר שמצאו בה דירת גן נוחה. רוני היה בן זוג אוהב ונפש תאומה לרעייתו, ובין השניים שררו שותפות והדדיות.

שתי בנות נולדו להם – ספיר ומור. את בנותיו אהב בכל ליבו, תמך בהן ועמד לצידן. המסר שלו אליהן היה "לכו עם מה שאתן מרגישות", משום שהאמין שחשוב שיהיו שלמות עם עצמן ושירגישו טוב עם עצמן. עוצמת הקשר עם הבנות באה לידי ביטוי לאורך השנים, כך שגם בבגרותה נהגה ספיר לשוחח עימו כמה פעמים ביום בטלפון. "הוא היה הגב שלי, האיש הכי יקר בשבילי", היא כתבה.

בשנת 2006 החל את דרכו במחלקת התחבורה של משטרת ישראל כאזרח עובד משטרה בתפקיד חשמלאי רכב.

ביום 18.7.2012 התגייס כשוטר למשטרת ישראל ושובץ באגף התמיכה הלוגיסטית (את"ל). בשנים הראשונות שירת כמכונאי רכב בסדנת רכב בבאר שבע, ובשנת 2018 עבר למחוז ש"י לסדנת תיקון רכב בתחנת חברון שבמרחב יהודה, תחנה הממוקמת בקריית ארבע, ושם טיפל בכלי רכב ממוגנים של המשטרה. את תפקידו ביצע במקצועיות ובמסירות, בלט ביושרתו, חש שליחות באשר שמר על כשירותם המבצעית של השוטרים בגזרה והיה מוערך על ידי מפקדיו ועמיתיו. הוא אהב אותם וחש שהם כמו משפחתו השנייה. יחד ישבו לשתות כוס קפה, להתייעץ ולשמוע את דעתו. לא היו בו פחד או רתיעה מפני המיקום של הסדנה, הסמוכה ליישובים פלסטיניים, וגם לא מפני הנסיעה לשם.

רוני זכה להשיא את בתו הבכורה ספיר ולהיות סב גאה לנכדה. כן זכה לחזות באירוסיה המרגשים של הבת הצעירה מור, גם היא שוטרת. דוד, בן זוגה, ראה בו דמות אב.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו יום הגיעו מחבלים למשטרת שדרות. בתו הצעירה של רוני, השוטרת רב-סמל מתקדם מור שקורי, נפלה בקרב על גג תחנת המשטרה. בשעות שקדמו לנפילתה שהה רוני בביתו עם רעייתו, כמה מאות מטרים משם, והם שמעו את קולות הירי ואף שוחחו עימה בטלפון.

בעקבות פתיחת המלחמה נאלצו תושבי שדרות לעזוב את העיר, שספגה ירי מסיבי של טילים ורקטות ושחדרו אליה מחבלים במתקפה רצחנית. רוני ורעייתו שוכנו במלון בנתניה למשך כשלושה חודשים ולאחר מכן שכרו דירה ביבנה עם בתם ספיר ובן זוגה.

נפילתה של מור ציערה את רוני עד עמקי נשמתו וגרמה לו להתכנס בעצמו. אף שלא דיבר הרבה על רגשותיו, עיניו אמרו את הכול ושנתו הייתה טרופה. עם זאת, כדי שלא לשקוע בעצבות, החליט לחזור לשגרה ולהמשיך לעבוד באותה סדנה חרף המרחק הגדול ממקום מגוריו החדש.

אט-אט החל להתאושש ולהראות סימני שיפור – חייך יותר ונהנה מהשיחות היומיומיות עם עמיתיו.

בקיץ 2024 יצא להפלגת נופש באירופה עם רעייתו, עם גיסו וגיסתו ועם זוג נוסף. היה זה פתח עבורו לחייך, ליהנות ולהאמין שוב בשמחת החיים למרות הכול.

רוני, אדם צנוע, נעים הליכות, מופנם, ערכי, ישר ועושה טוב, נמנע מלשון הרע, לא התערב בחייהם של אחרים ודגל במשפט "חיה ותן לחיות". הוא דאג לזולת, הושיט יד לעזור והפגין כישורים בינאישיים טובים מאוד, כך שתמיד מצא את המילים הנכונות לסיטואציה.

ביום 1.9.2024 יצא מביתו מוקדם בבוקר כהרגלו ברכב משטרה לתחנת חברון. בדרכו אסף מקריית גת את קצין ההדרכה, רב-פקד אריק בן אליהו, וממושב שדה משה את דסקאית המודיעין, רב-נגד הדס ברנץ. בשעה 7:30, על כביש 35 סמוך למעבר תרקומיא, התקרב אליהם רכב מאחור, התנגש בהם קלות, ואש נפתחה מתוכו לעברם. רוני איבד שליטה על רכבו וסטה לשולי הדרך. שלושת נוסעי הרכב, בהם רוני, נפגעו אנושות מקליעים והובהלו לבית חולים, שם נקבע מותם.

רב-סמל מתקדם רוני שקורי נפל בפיגוע חבלני בסמוך למחסום תרקומיא ביום כ"ח באב תשפ"ד (1.9.2024). בן שישים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בשדרות, סמוך לבתו. הותיר אחריו אישה, בת, אחות ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל בכיר.

ספדה בתו ספיר: "היית איש צנוע ועניו. הערצתי אותך, את הגדולה שהייתה לך. מי שהכיר אותך יודע: נשמה טהורה ונקייה. מעולם לא עשית רע לאף אחד. אתה ההוכחה שאלוהים לוקח רק את הטובים. אני מקווה שעכשיו אתה שמח כְּשֶׁמור לידך. רק אני יודעת כמה היית מרוסק מבפנים מהמוות שלה. עכשיו אתה קרוב אליה, שניכם יחד תחת כנפי השכינה. תודה על הזכות להיות הבת שלך. נוח על משכבך בשלום, אהוב ליבי".

על רוני וערכיו, כתבו אוהביו, אפשר להגיד – "דרך ארץ קדמה לתורה".

דפי אינטרנט לזכרו הועלו באתר עיריית שדרות, באתר המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ובאתר משטרת ישראל.

רוני מונצח באנדרטת חללי המשטרה שבמכללת השוטרים בבית שמש.