בן מרים ושלמה. נולד ביום ט"ז בסיוון תשכ"ז (24.6.1967) במושב תנובות. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי תנובות, וסיימם בבית-הספר התיכון בכפר הנוער הודיות, שם הוסמך כמכונאי רכב. רונן היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד של בני המושבים, והתנדב לעזרה ככל שהיה נדרש. ילד בריא, מלא שמחת חיים, נלהב, מוקף משפחה חמה ואוהבת. לעתים ביישן היה ונחבא אל הכלים.

בתחילת אוגוסט 1985 גויס רונן לשירות חובה בצה"ל ויצא לטירונות, אך מקץ שנים-עשר יום, ביום א' באלול תשמ"ה (18.8.1985) נפל בעת שירותו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים - אליהו, גיא וירון,ואחות - שרית.

בקטע מדברים שנכתבו לזכרו על-ידי בני משפחתו נאמר: "...הלב דואב והנפש ערגה / לחזות בזיו פניך ולהנות מאור עיניך. / עיניך הגדולות כאילו צחקו מאליהן / וחיוכך המרנין המס את כל הסובבים. / בעת גיוסך לצה"ל צפינו בך בדאגה ובחיבה, / כשבאת לראשונה לבוש מדים, / תחושת גאווה פעמה בקרבנו. / המהלומה לא אחרה לבוא / ומאז לא יכולנו לקום, ולזקוף את גבנו, / והחלל שנוצר הולך ומעמיק".