בנם הבכור של טלי ורענן. נולד ביום ו' בטבת תשס"ב (21.12.2001) ברעננה. אח לשירה, מיכל ואייל.

רועי גדל והתחנך ברעננה, למד בבית הספר היסודי "ברטוב", בחטיבת הביניים "יונתן", והמשיך ללימודי תיכון ב"מטרו ווסט" בעיר. בתיכון למד בכיתת "נחשון" למנהיגות חברתית.

תלמיד נבון וחרוץ שהצטיין בלימודיו. בלט ברגישותו ובנאמנותו לחבריו, ראה לנגד עיניו את טובת האחר לפני טובתו שלו. נער מלא חן ונועם, השרה סביבו אווירה חיובית ומפרה.

"סמל לחריצות, אהבת אדם ונכונות לעזור בכל זמן. נהג לקחת על עצמו משימות רבות עם חיוך גדול ומאיר" תיארו אותו חבריו, שהוסיפו כי בכל מקום בו נגע - כתלמיד מצוין, כנער חושב ויצירתי, כמוביל מעודדי קבוצת הכדורסל או כמנהיג במועצת התלמידים הבית-ספרית – בלט, לצד השקט והענווה שאפיינו אותו, כציר מרכזי וחשוב.

היה חניך ומדריך פעיל בתנועת "הצופים" בשבט "אופק" בעיר, בכיתה י"ב אף נבחר להיות רכז השבט. חש מחויבות עמוקה לקהילה והשתתף במיזמים שונים, נכון לעזרה ולסיוע לסובביו. "ניחן בכישרון מדהים להוביל ולהיות דמות מופת לכל דורש" תיאר אותו חברו.

משפחתי מאוד, חלק קשר עמוק וקרוב עם הוריו ואחיו. היה אכפתי, התעניין ודאג להיות מעורב בחייהם.

אהב לקרוא והתעניין בתחומים מגוונים. לאחר שרועי נפל, נמצא באכזרית שלו בעזה הספר "הזמנה לפילוסופיה" של ד"ר יובל שטייניץ, אותו הוא קרא במהלך ההפוגות וסימן חלקים שמעניינים אותו להמשך.

רועי אהב לאתגר את עצמו בתחום הכושר, ובעיקר בתחום אמבטיות הקרח, שראה בהן עבודה מנטלית. גם אהב לצלול, התמקצע בתחום הצלילה החופשית ובכל הזדמנות היה מוצא זמן כדי להגיע לים ולצלול ולהתחבר לשקט שמתחת למים.

נהג לבלות שעות רבות במחיצת חבריו, "היה לנו כיף יחד" סיפרו "הוא תמיד הסתובב עם חיוך על פניו". האמין ב"לצבור חוויות ולא חפצים" וכך חי את חייו הקצרים – מילא אותם בחוויות עם המשפחה ועם חברים.

החברים, כמו כל סובביו, הכירו את "הקפה של מרום": רועי אהב מאוד לשתות קפה, ואהב מאוד לטייל. לכל טיול, ובהמשך לכל אימון מפרך בצבא, ואפילו בלחימה בעזה, הוא היה לוקח איתו את פק״ל הקפה שלו, ותמיד בכל עצירה הכין לו ולחבריו קפה להמשך. רועי האמין שקפה הוא לא רק קפה, אלא הזדמנות לשבת עם כל אחד, קרוב או רחוק, לכוס קפה, להתעניין במי שיושב מולו, ללמוד ממנו, ולדבר על החיים, או סתם להעלות חיוך לחברים אחרי יום קשה ומאתגר.

אחרי התיכון המשיך לשנה במכינת רבין למנהיגות חברתית. להמשך דרכו רועי תכנן לעסוק בחינוך, בעיקר עם נוער במצבי סיכון, וחלם להקים כפר נוער.

ביום 9.12.2021 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות כלוחם בחטיבת "כפיר". עבר גיבוש לסיירת "חרוב" ולאחר תקופת הכשרה מפרכת וקורס פיקוד, שימש כמפקד כיתה בגדוד 906 (גדוד שועלי הנגב) בחטיבת ביסל"ח (828).

רועי בלט בתפקודו יוצא הדופן, היה נעים ואכפתי ובד בבד רציני ומקצועי. חייל מצטיין ושאפתן אשר ניחן בכושר מנהיגות והובלה. "הייתה לו יכולת מדהימה להשרות ביטחון ורוגע על כל אחד בסביבתו. באחת מהמשימות כשנדרשה תגובה מהירה ומדויקת, רועי הוביל את קבוצתו בביצוע המשימה בהצלחה מרשימה. הוא פרח במצבים מורכבים" סיפר מפקדו. נודע בקרב חבריו לצוות כחייל עם תעוזה רבה ותחושת אחריות גדולה. אישיותו בלטה גם בשדה הקרב וגם מחוצה לו.

רועי היה בעל יכולת מנהיגות הסוחפת אחריו אחרים בשקט, בביטחון, בהקשבה ובהכלה, תוך שהוא יודע להוביל כל אחד בדרך המתאימה לו. בלט כמפקד אשר שאף למצוינות, בעל אנרגיה בלתי פוסקת, משדר ביטחון, מחייך ואהוב על כולם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל כל הנמצאים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.

לאחר כשבועיים מתחילת המלחמה, החל צה"ל בתמרון קרקעי ברצועת עזה. במהלך התמרון לחמו רועי ויחידתו בצפון הרצועה, מנהלים קרבות עזים מול עשרות מחבלים ומחסלים חוליות טרור רבות.

סמל-ראשון רועי מרום נפל בקרב ביום כ"ט בחשוון תשפ"ד (13.11.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברעננה. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.

ספד לו חברו: "רועי היה לא רק חייל מצוין, אלא גם אדם שאהב את סביבתו וידע להשרות רוגע וביטחון בכל אדם בסביבתו. הייתה לו יכולת מדהימה לעודד ולתמוך, נכון להקשיב ולהרים אותנו".

ב-30 באוקטובר 2023, כמה דקות לפני שנכנס לרצועת עזה, סיפרו בני המשפחה, הפקיד רועי בידי קצינת החינוך של היחידה את הפתק הבא – 'אם אני מת אני רוצה שתעשו משהו לנוער בסיכון, אבל אני לא מת. אני חוזר לעשות את זה בעצמי"'. להנצחתו, פועלים אוהביו בפעילויות שונות למען נוער בסיכון, באומרם - "רועי היה אידיאליסט ודעתן שחלם על חינוך ועל עולם טוב יותר ומפויס יותר. מנהיג אמיתי שתמיד עמד בראש המשימה, אבל שם עצמו אחרון בסדר העדיפויות".

רועי היה אמור ללוות את חברו הטוב לחופה אך לא זכה. חבריו רקמו חופה לזכרו והיא מוצעת לזוגות צעירים המוזמנים להתחתן תחת חופה זו כמחווה לזכרו.

עמודים לזכרו הוקמו ברשתות החברתיות אינסטגרם ופייסבוק ושם ניתן למצוא תמונות מתחנות חייו, סיפורים והספדים.

סרטון אודות המפקד שהיה והמורשת שהותיר אחריו זמין לצפייה באתר יוטיוב תחת השם - "מצפן מורשת מפקד הכיתה רועי מרום".

דף הנצחה לרועי הוקם באתר האינטרנט של תנועת "הצופים".