בנם של אורה וצביקה. נולד ביום ח' בתשרי תשמ"ד (14.9.1983) בחיפה. אח של שחר ושירה.

רז גדל והתחנך בחיפה. ילד טוב ומוקף באהבה, היה בן ראשון להוריו והנכד הזכר הראשון להוריה של אימו ועל כן זכה לפינוק רב. למד בבית הספר היסודי "יזרעאליה" ובתיכון "עירוני ג'" בעיר.

בורך בלב רחום וחומל, והדבר התבטא במיוחד ביחסו לבעלי חיים. מדי פעם הביא הביתה חיות פצועות, טיפל בהן ובמקרה הצורך לקח אותן לווטרינר. אהב גם את בעלי החיים שהמשפחה גידלה, למשל את החתול שישן עימו במיטה, למרות שהותיר בזרועו צלקת גדולה כששרט אותו.

במסגרת פרויקט המחויבות האישית התנדב בארגון "מגן דוד אדום", ומאז המשיך להתנדב עד הגיוס. במשמרות שלו טיפל בין היתר בפצועים שנפגעו באינתיפאדה השנייה (2000–2004) בפיגועי הטרור הקשים באוטובוסים. הוא חלם לעסוק ברפואה בעתידו.

מגיל צעיר נמשך למוזיקה ולנגינה ולמד לנגן בגיטרה. בתקופת התיכון הקים עם חבריו להקת רוק פאנק, הלהקה והמוזיקה מילאו את עולמו באותן שנים.

בשנת 2002 התגייס רז לצה"ל לטירונות כלל-צה"לית, שאחריה קיווה להשתבץ בחיל הרפואה בתפקיד פרמדיק.

כמה ימים אחרי תחילת הטירונות לקה בבעיות במערכת העיכול בעקבות זיהום. בהמשך התייבש וטופל בבית חולים, אך הוא לא חזר לעצמו, נפשו נפגעה לצמיתות.

רז שוחרר משירות ושב לביתו. שם העביר את הזמן בין אשפוזים בתקופות הרעות לחיים של יצירה, הנאה ואהבה בתקופות היותר טובות.

רז כרמי נפטר ביום י"ט בכסלו תשס"ו (20.12.2005). בן עשרים ושתיים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "תל רגב" בחיפה. הותיר הורים, אחות ואח.

על מצבתו חקקו אוהביו: "ילדנו האהוב, נשמה טהורה, פרח נדיר". כזה הוא היה וזה יישאר חקוק עמוק בליבי, כתב אביו, וילווה אותי עד אחרון ימי שלי.