בנם הבכור של נאוה ואהרון (רוני). נולד ביום ח' בשבט תשנ"ט (25.1.1999) בעפולה. אח להדר ואיתמר.

רז גדל והתחנך בעפולה. ילד עם קול צפצפני ועדין, חיוך נבוך ונמשים פזורים על הלחיים. סקרן, בטוח בעצמו ויודע לעמוד על שלו, למשל כשסירב בתוקף לטעום מאכלים חדשים, ובד בבד ביישן, נוח לבריות ואוהב לצחוק.

למד בבית הספר היסודי "בית זאב" ומכיתה ז' בקריית החינוך "אורט אורן" בעירו. רכש לו חברים רבים והיה אהוד על מוריו. בשנות בית הספר היסודי מדי פעם בפעם ערך עם אביו סיור לבני כיתתו בתחנת כיבוי האש שבה שירת האב כלוחם אש, ורז עזר להציג את משאיות הכיבוי ואת כלי העבודה והעניק לחבריו חוויה מהנה ובלתי נשכחת.

בשעות הפנאי התמיד בתחביביו – כדורגל ומוזיקה. לאחר שהתנסה בשניהם, החליט להשקיע את כל כולו במוזיקה, שבה הפגין כישרון רב. בקונסרבטוריון העירוני למד לנגן על כמה כלי נגינה, התאהב בתופים ודבק בהם. בתיכון בחר במגמת מוזיקה.

בנעוריו גילה את האפשרות לארגן מסיבות ולשמח אנשים באמצעות מוזיקה. לאחר שקנה בעזרת הוריו ציוד תקליטנות, החל לעסוק בתחום כתקליטן – די ג'יי.

את נועם ויסמן הכיר עוד בכיתה ה' בבית הספר היסודי, ומאז היו החברים הכי טובים. באחת מהצגות סוף השנה, "אלף לילה ולילה", שיחקו שניהם בתפקידים הראשיים זה לצד זה – אלדין ויסמין. בשנות התיכון קיווה שהקשר יפנה לכיוון רומנטי, ואכן בשנת 2017, לקראת סוף הלימודים, החלה להתפתח בין השניים זוגיות בריאה ומלאת אהבה.

בתום לימודיו בתיכון יצא עם משפחתו וחברים לטיול לתאילנד, וזו הייתה חוויה מיוחדת מאוד עבורו.

רז, בחור חברותי, נעים הליכות וצנוע עם חוש הומור מפותח, אהב את החיים וניצל כל רגע להיות מוקף במשפחתו, באהובתו ובחבריו – לעולם לא לבד אלא תמיד יחד ובשמחה. בורך בטוב לב ובנתינה, באהבת אדם, בחום אנושי ובאכפתיות, ודגל בערכים של דרך ארץ, כבוד לזולת ורעות.

את עתידו הצבאי ראה בחטיבת "גולני", משום שנמשך למשפחתיות, לאחווה ולאהבה המאפיינות אותה. ביום 23.7.2017 התגייס לצה"ל ואכן שובץ כלוחם בגדוד "גדעון" (13) בחטיבה זו של חיל הרגלים. במהלך השירות התמלא בערכים, באמונה בצדקת הדרך, בשמחה ובאופטימיות, ומצויד בכל אלה ביצע את משימותיו במוטיבציה גבוהה.

עבר קורס מפקדי כיתה בהצלחה ונשלח לקורס קצינים, ובסיומו מונה לתפקיד מפקד בפלוגה ובהמשך לסגן המפקד. כעבור זמן, במהלך שירות הקבע שלו, השתתף בקורס מפקדי פלוגה, ואחריו שובץ לתפקיד מפקד פלוגת המפקדה של גדוד "הבוקעים הראשון" (51) תחת חיל הלוגיסטיקה. בלט כמפקד מקצועי, מוכשר, מסור ומחויב למטרה, ופקודיו ראו בו דמות בלתי נשכחת – חמה, אכפתית וסמכותית כאחד – וחשו שיעשה הכול למענם.

בחופשות סוף השבוע כינס את חבריו, "חבורת חפלוש", כפי שכינו אותה, למסיבות בחיק הטבע או בחצר הבית, שבהן דאג להגברה ולציוד ושימש תקליטן. כך חגגו יחד את החיים.

הזוגיות של רז ונועם פרחה. בשנת 2021 עברו השניים לגור יחד, ובאפריל 2023 כרע ברך והציע לה נישואים, והיא כמובן השיבה בחיוב. מועד החתונה נקבע לחודש מרץ 2024.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו הבוקר חדרו מחבלים לבסיס "כיסופים" שבו שהה רז עם פלוגתו. כשהחלו האזעקות והתקבלה הידיעה על הימצאותם של מחבלים בבסיס, הבין במהירות את תמונת המצב הקשה, התעשת, ריכז את שמונה-עשר חיילי המנהלה במיגונית וארגן אותם לקרב בצורה המיטבית לאחר שדאג לאיסוף כלי הנשק מחדריהם.

היה זה קרב של מעטים מול רבים עם גבורה יוצאת דופן. במצב כריעה במיגונית הוציא רז את קנה הרובה וירה לעבר המחבלים. קליע פגע בידו השמאלית, היא נשמטה, והוא המשיך לירות בידו הימנית. לאחר מכן יצא מהמיגונית והסתער בנחישות, בעוז ובאומץ לב על המחבלים, אף שידע שהסיכוי שיינצל נמוך. לאחר שחיסל כמה מהם, הם פגעו בפלג גופו העליון, והוא נהרג. עימו בקרב נהרגו שישה חיילים נוספים – סמל ראשון יוגב אהרן, סמל ראשון אביתר אוחיון אבוקסיס, סמל ראשון אור אסתו, סמל ראשון ברנדו דוד פלורס גרסיה, סמל ראשון בנימין טשגר טקה וסמל אוריאל סגל. בזכותו ניצלו חייהם של שנים-עשר מחייליו, שאחת מהם העידה: "בזכות הלחימה של רז המחבלים חשבו שאנחנו המון חיילים חמושים ... על כל מחבל שהוא הוריד, הוא נתן לנו עוד הזדמנות לחיות".

עוד בזמן ששהה במיגונית, בתחילת המתקפה, התקשר לאביו ואמר לו: "טובחים בנו" ושלח הודעת אזהרה לזוג חברים שבילו במסיבה סמוך לקיבוץ רעים: "תעופו לבית" עם הקלטה של קולות ירי. הודות לכך הם עזבו את המקום מוקדם וניצלו מהטבח.

סרן רז פרץ נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה. הותיר הורים, אחות, אח וארוסה.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן.

כתבו הוריו: "רז, אהוב ליבנו, בן שלנו, ילד יקר, גבר שבגברים. אבא ואימא כותבים לך מכתב של אהבה מלאת געגוע עמוק. אתה חסר לנו כל כך. מאז שמחת תורה אנחנו כל כך משתדלים לחיות כמו שצריך, כמו שאתה חיית וכמו שחינכנו אותך לחיות. אתה מאמין גדול בחיים, אנחנו מנסים ומשתדלים להיות בהקשבה, מרגישים אותך חי בתוכנו, בודקים איתך ומול דמותך – מה מתאים? מה נכון? מה עושים? איך ממשיכים ולאן? ...

אנחנו שומעים עליך סיפורים, מקשיבים לעוד פיסת מידע, עוד דבר שמישהו ראה או שמע אותך באיזה סיטואציה ואוצרים את זה בזיכרון, מוסיפים לנו עוד מגירה בלב באזור שמוקדש רק לך ...

תודה על שנים נפלאות של הורות שנתת לנו. אתה ילד מתנה, בן בכור שהוא מקור של כל הטוב שקיים בעולם הזה, ילד מכבד וצנוע, אוהב ואהוב, ילד של נתינה, ילד עם מידות טובות, עם עין טובה ואופטימית על העולם והמציאות. תודה, רז, שבחרת בנו להיות ההורים שלך.? אתה ההשראה שלנו".

כתבה ארוסתו נועם: "אהבת חיי, הגוף שורף וכואב כמו שלא חשבתי שיכול לכאוב לי בחיים. הגעגוע שלא עוזב לרגע מהשנייה שאני פותחת עיניים עד הרגע שאני הולכת לישון. רזי שלי, אהוב ליבי האחד והיחיד. אין לי עוד מילים לתאר את מה שכולנו פה עוברים בלעדיך – כמעט ארבעה חודשים של סבל שלא פוסק, של געגוע נצחי".

כתב אליאור, מחנכו בבית הספר היסודי: "למדתי ממך שהכול בסדר, שגם בלי למהר, ניתן להגיע להספקים מצוינים! למדתי ממך שבכל דור גדלים ילדים עם ערכים שמתביישים להישיר מבט בפני מבוגר, וזה לא שייך לדורות הקודמים בלבד! זוכר הכול כאילו זה היה רק אתמול – את צורת הישיבה, את המבט העייף, הסמוק והחייכני, את האהבה לכדורגל וחברים, את ההערכה וההערצה להורים, ושוב – את הכבוד והערכים".

לזכרו נכתב והופק בווידאו השיר "יש סיבה להכול" בביצוע אושר ביטון ובהשתתפות נועם, ארוסתו של רז: "חיים שלי, אני פה / גם אם לא לידך / אני אבוא בחלום / שוב להיות לצידך / אשיר לך שם עוד שירים / אלחש לך כל הלילות / שלא הלכתי סתם / ויש סיבה להכול. // הלוואי תהיי חזקה / גם בימים הקשים / שאת נזכרת במשהו שהיה רק שלי / הלוואי תביני ש / את יכולה להמשיך / שזו לא אשמתך / שזה נגמר אצלי. // וגם אם הכול אבוד / אחרי שירד מבול / תצאי לחיים חדשים בלעדיי / תדעי שאני צופה / עלייך ביום בליל / אני המלאך ששומר רק עלייך / רק שתהיי שמחה / הרי זאת בסוף תקופה / הזמן מרפא, כל כאב שבלב. // מגיע לך לחייך / מגיע לך להגשים / היו מיליון חלומות / שאת צחקת כאן איתי. // גם אם עכשיו את בוכה / תדעי בסוף זה עובר / כי החיים חזקים / מכל מה שנתאר. // אני בעולם מושלם / בלי בני אדם / רק נשמות טובות רעות / ואלוהים פושט לי יד".

משפחתו ומוקירי זכרו הקימו מיזמים רבים להנצחתו, בהם הרצאה שכותרתה "רעות תחת אש" שהעבירו אביו אהרון ואימה של ארוסתו, חלוקת עוגות שוקולד בבתי ספר ביום הולדתו, חלוקת תיקי חובש לחובשים מחטיבות "גולני" ו"כפיר" עם תמונתו וחלוקת סלי פירות וירקות. בספר הבישול "מתכון עם זיכרון" בשיתוף "ההסתדרות הציונית" הכולל מתכונים של נופלים הועלה מתכון שאהב – ספגטי עגבניות.

לעילוי נשמתו התקיימו שיעורי תורה שבועיים ועצרת התעוררות בהיכל התרבות של עפולה, וארוסתו נועם ערכה טקס הפרשת חלה בערב התאריך המיועד של חתונתם. בבית הכנסת שבתחנת הכבאות בנוף הגליל נחשפה פרוכת חדשה על שמו.

לזכרו התקיים משחק כדורגל בין נבחרת תושבי עפולה לנבחרת הכבאים הארצית, ואנשי קיבוץ כיסופים קיימו מפגש היכרות וחיבור אישי עם משפחות הנופלים שהגנו על הקיבוץ וכתבו על רז.

בית הכנסת "משכן רזיאל" בעפולה נקרא על שמו, ומצפה על שמו נחנך באזור שדמות מחולה שבבקעת הירדן, ובו שלט עם הכיתוב: "רז הסתער, בלם והגן בגופו באומץ רב על חייליו ופקודיו, עד כדי חירוף נפש". בכוונת המשפחה להנציח אותו גם בגן שעשועים מוזיקלי-אינטראקטיבי.

דפי אינטרנט עם תמונות, סרטונים, דברים לזכרו, קטעים רלוונטיים מהתקשורת ופירוט ההנצחות הוקמו ברשת "אינסטגרם" – remember_raz_peretz, וברשת "פייסבוק" – "רס"ן רז פרץ – גיבור ישראל".