בת רג'ינה ושלום, נולדה בחודש אפריל 1931 בירושלים. רחל למדה בבית-הספר היסודי על שם "שפיצר" בעיר הולדתה ולאחר-מכן למדה ועבדה בבית-החולים "הדסה" בהר-הצופים. את הערבים הקדישה לעבודה התנדבותית במזנון של בית-החולים - תפקיד שמילאה במאור פנים וחיוך רחב. בשעות הבוקר של יום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) יצאה שיירת עובדי רפואה לכיוון בית החולים, ורחל צורפה אליה, הדרך להר- הצופים עברה בשכונת שייח'- ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. השיירה יצאה לדרכה להר- הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי, נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר- הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחר- הצהריים הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות-ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים.

בין הנופלים היתה גם רחל בת השבע-עשרה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה. הניחה הורים, ארבע אחיות ואח.