בן מרים ויוסף, נולד בירושלים ביום כ"ה באב תרפ"ו (5.8.1926). כשהיה בן שלוש, התייתם רחמים מאביו. אמו התאלמנה לאחר שבע שנות נישואין, והיא גידלה את ארבעת ילדיה הקטנים בכוחות עצמה, בלא עזרה. רחמים למד בבית-הספר היסודי לבנים בירושלים, ולאחר שסיים את לימודיו, הוא התחיל לעבוד ולמד בערבים.

בן 17 שנים היה כשהתנדב לבריגדה העברית, וכשחזר לארץ, העתיק את מגוריו לחולון.

רחמים השתתף בכל מערכות ישראל: לחם במלחמת הקוממיות ושימש בה צלף בגבול יפו-בת-ים; במבצע קדש, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום-הכיפורים.

בשנת 1963, הוא נשא אשה ונולדו לו שני בנים.

עד שנת 1972 שירת רחמים בצה"ל כמסלק פצצות - מקצוע מסוכן ונועז, שבחר בו מרצונו. רחמים התנדב להישאר בגדוד זה, גדוד של ציוד מכני כבד, אף שבשל גילו היה אפשר להעבירו ליחידה שתפקידיה קלים יותר. כולם בגדוד חיבבוהו והוקירוהו. תמיד הוא היה מרוצה וחייכני, בעל לב חם ונחלץ ברצון לעזרת הזולת. רחמים אהב לטייל בארץ, והרבה בטיולים עם בני משפחתו.

רחמים נפל בעת מילוי תפקידו ביום ב' בכסלו תשמ"א (10.11.1980), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחולון.

בן 54 שנים הוא היה בנופלו.