בנם של סול-סוניה ושי. נולד ביום ט' תמוז תשל"ח (14.7.1978) בקריית חיים. ילד שלישי להוריו. אח של טל, ורד ואליקים.

רפאל, שכונה על ידי אוהביו רפי, גדל והתחנך בקריית חיים. למד בבית הספר היסודי "דגניה" והמשיך ללימודי חטיבה ב"תיכון עירוני מקיף קריית חיים".

בהיותו בן ארבע-עשרה עברו בני המשפחה לגור ברמת ישי. השתלב היטב בלימודי תיכון בבית הספר האזורי בנהלל. מקובל ואהוד היה, תמיד עם חיוך ושמחת חיים, נער כריזמטי שסחף אחריו חברים רבים מילדי היישוב והסביבה.

ביום 19.1.1996 התגייס לצה"ל ושובץ לשירות בחיל חימוש (כיום - חיל הטכנולוגיה והאחזקה). עבר קורס מכשירנות אופטית ושירת כטכנאי ובהמשך כבוחן מערכות אופטיות בעוצבת "חירם" (חטיבה מרחבית 769) בצפון הארץ. במסגרת תפקידו יצא עם שיירות צה"ל אל המוצבים בדרום לבנון, בהם סייע בתיקון מערכות אופטיות ואמר"לים (אמצעי ראיית לילה) של היחידות בשטח. לעיתים קרובות, כאשר בוטלו שיירות עקב התראות, שהה תקופות ארוכות במוצבים והיה במערך האבטחה, כתף לכתף לצד לוחמי המוצב.

מקצועי ויעיל, ביצע תפקידו בצורה מיטבית בצניעות ובשקט האופייני לו. היה גאה לבצע תפקיד כה משמעותי חרף הסיכונים הכרוכים בהגעה ובשהייה במוצבים בחזית. אשר, מפקדו, סיפר: "בתחילת דרכי כמפקד הכרתי אותך. כבר בפגישתנו הראשונה ראיתי את הייחודיות שלך, הרוגע והשלווה ביטאו משהו אחר ששמור רק לך. היית חלק ממחלקה ותמיד ראית את טובתם של כל החיילים, דאגת ותרמת בחיוך ובדרכי נועם. הבאת איתך חינוך וערכים מבית, חייל שהוא חלומו של כל מפקד.

גם במסגרת היותך אופטיקאי מילאת את תפקידך על הצד הטוב ביותר. בימים הארוכים ללא שינה בלבנון ובגזרת הר דב שום פחד וקור לא הרתיעו אותך, תמיד מכוון מטרה ומלא מוטיבציה. דרכך הצנועה והשקטה היא שהובילה אותך קדימה".

לאחר שחרורו מצה"ל, נתגלתה בגופו מחלה קשה הקשורה לאופי שירותו ורפי החל לעבור טיפולים למיגורה. הטיפולים כללו השתלת מח העצם, שתרם לו אחיו הצעיר, והוא הוכר כנכה צה"ל.

גישתו האופטימית ושמחת החיים הטבועה בו סייעו לו לייצור לעצמו שגרת חיים לצד הטיפולים הרפואיים שעבר. אחרי כמה עבודות זמניות החל לעבוד ב"כפר תקווה", כפר לאנשים עם צרכים מיוחדים. עבד שם במשך שנים כמדריך, השתלב היטב בצוות שארגן פעילויות תרבות ורווחה לחברים, תושבי הכפר.

רפי הקים זוגיות אוהבת עם חברתו לילך, והשניים תכננו את יום חתונתם. את עתידו ראה במקצוע ההנדסה, והחל ללמוד הנדסת מכונות במכללת "אורט בראודה" בכרמיאל.

איש של אנשים היה, נהנה מטיולי רכיבה על אופניים וסחף רבים מחבריו להצטרף אליו לטיולים בעמק יזרעאל ובהרים מסביב. הקפיד לסיים כל טיול בשתיית קפה או תה בשטח ולעיתים תכופות אף בהכנה ובאכילה של תבשיל קדרה. הוא למד באופן עצמאי לנגן בגיטרה ובמפוחית, ובזמנו הפנוי ניגן להנאתו ולהנאת סובביו.

רפי ניחן בכישרון רב בציור ובפיסול בעץ ועבודת פרזול עם מתכת. במהלך השנים עסק בתחום בנגרייה בכפר יהושע וכן בכפר האומנים עין הוד, בו עבד בפיסול בעץ והשתתף בפרויקט "חי בר", במסגרתו פיסל חיות מגוונות (נשר, פיל, תנין ועוד) בגודל טבעי. יצירותיו נמצאות, מלבד בבית המשפחה ובבתי חבריו, ב"פארק ערד", ב"חי פארק" בקריית מוצקין ובבית חולים רמב"ם בחיפה.

בשנת 2004 פרצה המחלה בשנית במלוא עוצמתה והוא נאלץ להפסיק את לימודיו ולדחות את חתונתו המתוכננת. רפי עבר טיפולים קשים, עד שכוחו לא עמד לו יותר והמחלה הכריעה אותו.

רפאל (רפי) בן חקון נפטר ביום כ"ז באב תשס"ה (1.9.2005). בן עשרים ושבע בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין רמת ישי. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח, אחיינים ואחייניות רבים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "נתת עוצמות חדשות לחיים, בנחישות כואבת ובלב רחב ואוהב".

אביו ספד לו: "רפי, תכול עיניים, מלא שמחת חיים וחיוך מלא תום. חבר אמיתי שתמיד אפשר לסמוך עליו שלא יברח מאחריות, מעולם לא סירב למשימה בדרום לבנון וקיבל הכול באהבה ובתחושת שליחות ונאמנות למולדת.

חובב אומנות, צילום, פיסול, ציור, טיולי טבע ומסעות אופניים שמשך אחריו רבים מחבריו ומכריו לספורט רכיבה על אופני הרים בעמק ובהרי הסביבה. נאהב ונזכור אותך לעד - משפחתך המתגעגעת, יהיה זכרו ברוך".

כתבה אימו: "בני אהובי, אתה חסר לי יום יום ושעה שעה. כל המזכרות ממך ניצבות מולנו ומזכירות כמה אתה חסר ומה יכול להיות אילו היית איתנו היום, איך החיים שלנו יכלו להיות אחרת. אוהבים אותך".

מפקדו כתב: "במהלך השנים הפכת לחבר קרוב והיית חלק משמעותי בחיי. זכיתי להכיר אותך ותמיד תישאר בליבי".

כתב חברו: "רפי היקר והאהוב, זיכרונך לא מש מליבנו. אתה חסר מאוד למשפחתך שמנציחה אותך ללא לאות מדי שנה, תהיה גאה בהם שם במרומים. אוהבים אותך לעד. תהא מנוחתך עדן".

לזכרו הקימה משפחתו אתר ברשת, www.ourrafi.org, ובו קורות חייו, תמונות רבות שלו ושל יצירותיו ומידע על הנצחה.

רפי מונצח ב"יד לבני המקום שנפלו במערכות ישראל" ברמת ישי. מתחם ספורט וגן משחקים הוקמו על שמו ביישוב, ומדי שנה בחול המועד סוכות נערך לזכרו באזור מגוריו וברחבי שדות עמק יזרעאל מרוץ אופני הרים (מקצועי ועממי) בהפקת המועצה המקומית ומתנ"ס רמת ישי.