רפאל (רפי), בן אירנה ואלכסנדר, נולד ביום כ"א באב תשי"ב (12.8.1952) בירושלים ולמד בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב" בירושלים. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש מאיר בויאר בירושלים. הוא היה תלמיד חרוץ ונבון, כיבד והעריך את מוריו והם אהבוהו והעריכוהו. לבית-הספר התיכון ע"ש בויאר נרשם לפי המלצת מורה שהיה אהוד עליו במיוחד. רפי התעניין במקצועות הומניסטיים ובמקצועות מדע במידה שווה; למד בבית-הספר התיכון במגמה הספרותית ועם זאת התעניין גם בביולוגיה. בשתי שנות-הלימוד האחרונות הקדיש עניין מיוחד למקצוע ההיסטוריה. הוא גם נרשם והתקבל ללימודים בפקולטה למדעי-החברה באוניברסיטה העברית בירושלים. מטבעו היה טוב לב, שקט וצנוע; חבר נאמן, שהיה חביב על הכל, מעורה ופעיל בחיי חברתו.

רפאל גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1970, לאחר ששינה את שם-המשפחה מגרודניביץ לגל. הוא התנדב לחיל-השריון ולאחר סיום הטירונות נשלח לקורס נהגי-טנקים ואחר-כך השלים קורס מפקדי-טנקים. הוא הוצב בחטיבת-שריון ושירת תחילה בדרום ואחרי-כן ברמת-הגולן וברבות הימים הוענקה לו דרגת סמל-ראשון. רפי היה מפקד מסור ואחראי ודאג לחייליו. הוא לא הקפיד יתר על המידה על גינוני-משמעת, אך דרש הקפדה בכל הכרוך בביצוע יעיל של כל תפקיד - באימונים, בחיי השגרה ובביצוע משימה. כתב עליו מפקדו: "רפאל היה חייל טוב וחבר מצוין והיה אהוד על כל מי שהכירו". רפי נפצע קשה בתאונה בעת סיור ברמת-הגולן והועבר לבית-החולים. הוא מת מפצעיו ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סמל.

במכתב-תנחומים להוריו כתב מפקדו: "דמותו הנדירה הייתה מהבולטות ביחידה וזכרו עמנו כאחד מגיבורי-המלחמה. בנכם תרם במרצו ובכשרונו להכנת הכוח שהגן במלחמת יום-הכיפורים על רמת-הגולן ועל מדינת-ישראל;" כתב חברו לספסל-הלימודים ולנשק: "בתקופת שירותנו יחד היה לרפי אתגר: לעבור קורס מפקדי-טנקים ולהתקדם בצבא; לא למען עלייה בסולם-הדרגות, לא כדי לעלות במעמדו כמפקד ולא למען הטבות וזכויות מיוחדות - אלא כדי שיוכל לתרום את כל אשר ביכולתו בבוא-העת. ואכן, הוא הצליח בכך".