בנם של שירלי ואנדרה. רפאל נולד בצרפת ביום כ"ח באב תשמ"ה (15.8.1985). הלידה הייתה קלה ומהירה, מספרת אימו, ובתוך שתי דקות התינוק יצא לאוויר העולם. רפאל היה ילד רביעי במשפחה בת תשע נפשות, אח לג'רום, לורן, בנימין, שמואל, יגאל והאחות ענאל.

רפאל נקרא בחיבה "פופון", מספרים הוריו, שמשמעותו – אנרגטי, תזזיתי. זה התבטא כבר בגן הילדים: הייתה לרפאל חברה טובה בגן, ליאורה. יום אחד היא הרגישה רע וביקשה לחזור הביתה. רפאל לא הסכים להניח לה ללכת לבד אלא ליווה אותה, ושני בני השלוש עזבו את הגן מבלי שהגננת הרגישה, הגיעו הביתה והמתינו על המדרגות עד שהגיעו ההורים.

במרס 1989, והוא בן כשלוש שנים וחצי, עלה רפאל עם משפחתו לארץ, לאשדוד. בהגיעו לגיל שש הוא נשלח לבית ספר ממלכתי-דתי הרא"ה, והמשיך למוסד החינוכי הדתי "יד בנימין". בהמשך החליט רפאל, שתמיד היה עקשן ועצמאי בדעותיו, שהוא חוזר בשאלה, ועבר ללמוד בתיכון אקסטרני באשדוד. רפאל היה תלמיד טוב, ממושמע וחרוץ. הוא השקיע בלימודים, התגבר על הפער שנוצר במעבר וסיים בהצלחה י"ב כיתות.

רפאל היה צעיר מופנם, ביישן ושקט, שמיעט להתלונן או להראות רגשות. בגיל ארבע-עשרה עבר, בדיוק ביום הולדתו, ניתוח בשל אפנדיציט שהתפוצץ, והייתה זו מהפעמים הבודדות שחיבק את אימו כשטיפלה בו ואמר לה "אני אוהב אותך". עם זאת כיבד מאוד את הוריו והיה גאה בקריירות שלהם – אימו עבדה כרואת חשבון וכמזכירה בחברה מסחרית, והאב הוא מראשי קהילת עולי צרפת בארץ, סופר ועיתונאי שמוציא לאור את העיתון הישראלי-צרפתי "יזראל מגזין". רפאל גם היה צנוע מאוד, מיעט לקחת דמי כיס מהוריו ולא אהב לאכול במסעדות יוקרה.

רפאל אהב מאוד ספורט, הוא שחה היטב והצטיין גם במשחק הכדורגל. מגיל צעיר הוא טיפח חברויות אמת והוכיח את עצמו כחבר טוב, שאהב את חבריו והיה מעודכן בכל הנעשה בחייהם. גם כשהיה שב מהצבא היה ממהר לבקרם ולהתעדכן בנעשה בחייהם, לעתים אף לפני שראה את הוריו. החברים הכירו את רפאל כצעיר נבון ורגיש, בעל לב ענק, קשוב ותמיד נכון לסייע.

מילדות רפאל נתגלה כמי שאוהב מאוד לאכול. אימו היא בשלנית מצוינת, ולא פעם הוא נהג לשלוח אותה לקומה השנייה של הבית בתירוצי שווא כדי שיוכל לטעום באין מפריע מהסירים. בכל שהות בבית היה נוהג לפתוח את המקרר בתדירות גדולה, אולי ימצא בו משהו חדש לאכול. משבגר היה גם בשלן מצוין בעצמו.

בראשית 2006 נפרדו הוריו של רפאל, והוא בחר לעבור לגור עם אביו – בעיקר כיוון שבית האם היה בית שומר מסורת ובאותה עת הוא כבר לא הקפיד על המצוות וביקש, לדוגמה, להאזין לרדיו בשבת. המגורים יחד עשו לשניים רק טוב – הם האזינו למוזיקה יחד, דנו בנושאים אקטואליים, הכינו יחד אוכל והתפתחו ביניהם יחסים קרובים וחמים עד מאוד. רפאל אהב מאוד מוזיקה, אביו לימד אותו לפרוט עלי גיטרה ורפאל שיתף את האב בהאזנה למלחינים שונים. רפאל גם התעניין בשירה, ופעם תרגם שיר של ז'ק ברל מצרפתית לעברית.

רפאל התגייס לצה"ל ב-10.3.2006. מונע ממניעים אידיאולוגיים צרופים - רצון לתרום תרומה מלאה ככל שניתן למדינה – הוא ביקש לשרת שירות קרבי, אך מבוקשו לא ניתן לו. רפאל הוצב קרוב לבית, שכן היה לו פרופיל נמוך בשל תאונה בילדותו בה נפל מקומה שנייה ונפגע בכתף. אלא שרפאל היה עקשן וידע לעמוד על דעתו. הוא דרש לעבור לשירות קרבי, אף ישב בכלא, ואכן לאחר שהמתין כמה חודשים זכה להעלאת פרופיל והגיע לחיל השריון. הוא החל לשרת כלוחם בגדוד טנקים 77.

רפאל נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ג בחשוון תשס"ז (4.11.2006). בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד. רפאל הותיר הורים, חמישה אחים ואחות.

רפאל הועלה לדרגת רב-טוראי אחרי נפילתו.

לזכר רפאל נפתח דף קהילה באתר פייסבוק, ובו תמונות שלו, שירים שאהב, דברים לזכרו ופירוט הנצחות.

בחודש ינואר 2008 ערך אביו של רפאל ערב לזכרו באולם "מונארט" באשדוד. בערב השתתפו זמרים שונים וביניהם אבי טולדנו, ובמהלכו נאסף כסף שהועבר לעמותה לילדים בסיכון.

המשפחה עורכת מדי שנה בחג החנוכה טורניר כדורגל לזכר רפאל. בטורניר משתתפות כמה קבוצות, ובסיומו מוענקים גביעים לזוכים.

האב אנדרה הביע חלק מרגשותיו וכאבו בספר שכתב בצרפתית: “le silence du ciel”, הדממה של השמים. זהו רומן חצי-ביוגרפי אודות מות תלמיד ישיבה, בנו של עיתונאי, בשנת 1995, סמוך לרצח ראש הממשלה רבין (שאירע גם הוא ביום 4.11). בסיפור שילב האב את תיאור תחושותיו, האובדן שלו, התמודדות המשפחה והבחירה בחיים.

בחצר בית כנסת הרשב"י ברובע י"א באשדוד הוקם מקווה לגברים לזכר רפאל, בתרומת משפחתו.