בן צפורה וזכריה, נולד ביום י"ח באלול תרפ"ט (23.9.1929) בתל- אביב. למד בבית-ספר לבנים "מזרחי" ובישיבה של הרב יעקב צאורי. היה נער צמא-דעת ועשה לילות כימים בלימודי קודש וחול. כבר בנערותו המוקדמת גילה חריפות-מוח ואהבה לוהטת למולדת. עם קריאת ההפטרה בבית-הכנסת כבר-מצוה נשא נאום נלהב, שנמשך שלוש שעות והעיד על בקיאות רבה בכתבי-הקודש. משסיים את בית-הספר העממי למד כשנה ב"ישיבת היישוב החדש". אחרי-כן עבר ללמוד מקצוע והשתלם בחשמלאות ובמסגרות. בהיותו תלמיד בבית-הספר הצטרף ל"בני-עקיבא" וצירף הרבה חברים לתנועה זו.

בחודש אדר תש"ז הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ויצא להכשרה מגויסת שהתאמנה ברביבים ובתל-יוסף. כעבור כארבעה חודשים חזר לתל-אביב, הצטרף לתנועת בית"ר ומשם התגייס ללח"י, ללא ידיעת הוריו.
בלח"י השתתף במשימות ומבצעים שונים, ביניהם הפעולה בברקליס בנק ברחוב אלנבי, ועוד. בהפצה והדבקת כרוזים נעזר באחיו הצעיר, אליעזר, שהתגייס אף הוא ללח"י וכינויו היה שמשון. בתקופת שירותו בלח"י, התגורר רפאל בצריפין, על גג בית, שם שיכפלו כרוזים והתאמנו בנשק. בחצר הבית היה "סליק" בו הוסתר נשק. כשהגיעו חיילים בריטים לערוך חיפוש פתע בביתו, חמק בהחליקו על צינור מים מגג הבנין. הוא התגייס עם לוחמי לח"י לצה"ל ב-29 במאי 1948, שירת בפלוגה א', בגדוד הפשיטה 89, בחטיבה 8 הפלוגה, רובה ככולה היתה מאויישת באנשי לח"י, בפיקודו של יעקב גרנק (דב) "הבלונדיני".  והצטיין בקרבות לכיבוש לוד ורמלה ועוד.

רפאל נפל ביום כ"ד בתשרי תש"ט (27.10.1948), לאחר שהשתתף בכיבוש משטרת בית- ג'וברין. בהתקפת-הנגד של הלגיון נשאר לבדו בעמדת המקלע והמשיך להמטיר אש על משורייני האויב, עד אשר נפגע הזחל"ם שלו, רפאל נפצע ומת מפצעיו. הוא הובא לקבורה בכפר ורבורג.