בן מלכה ודויד, נולד בשנת 1931 בתימן. בילדותו נתייתם מאביו, ובהיותו בן 12 הועלה לארץ. תחילה חונך בבית-יתומים בירושלים והועבר ל"ישיבה" בכפר גנים ליד פתח תקווה. משעמד ברשות עצמו עבר לתל-אביב, בה גר יחד עם אמו הזקנה ופירנס אותה באהבה ובכבוד. עוד בזמן לימודיו ב"ישיבה" הצטרף למחתרת אצ"ל והתמסר לעשיית נפשות לארגונו.

מתחילת מלחמת-העצמאות השתתף ברוב הקרבות להגנת גבולות תל-אביב והרחבתם. בהפוגה הראשונה נשלח לירושלים. היה בין כובשי מלחה ובמערכה זו נפל ביום ח' בתמוז תש"ח (14.7.1948). בן 17 היה בנופלו. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.