נולד בשנת 1893 בעיר צפת. קיבל חינוך תורני והיה תלמיד חכם מופלג ואיש אציל רוח. לאחר שהוסמך לרבנות עבר למושבה יסוד המעלה וכיהן בה כרב וכשוחט. עסק בצרכי ציבור באמונה, והיה חבר בארגון ה"הגנה". בערב ראש חודש מנחם אב תרפ"ג (14.7.1923), התנפלו שודדים ערבים לבושים בבגדי שוטרים על גורן המושבה וניסו לשדוד את פרדותיו של אחד התושבים שרעו במקום. יצחק שהבחין בנעשה, הזעיק את אנשי המושבה בזעקות רמות. השודדים רצו להשתיקו וירו בו. יצחק נפגע פצעי מוות והובא לקבורה בו ביום בבית העלמין של יסוד המעלה. השאיר אישה.

פרשת חייו והאירוע שבו נפל מוזכרים בספר "נחשוני החולה".