בנם של דורית וברוך. נולד ביום י"ז בתשרי תשס"ג (23.9.2002) בנהריה. בן זקונים להוריו, אח של בתאל והדר. כן היה אח למחצה של יובל ועופר.

שאול (שאולי) גדל והתחנך בנהריה. למד בבית הספר היסודי "כצנלסון" בעיר, המשיך ללימודי חטיבה בבית הספר "אלון" ולאחר מכן ללימודי תיכון ב"בית הספר הרב-תחומי מדעים ואומנויות".

ילד אהוב, שופע קסם ושמחת חיים. "ממגנט" תיארו אותו אוהביו, "המלך של הבית והחברים. בכל מקום שאליו הלך הפיץ אור ושמחה. דומיננטי ומלא כריזמה".

שאול בלט ברוחב ליבו, בנתינה אין סופית, יחסו לסובביו אכפתי ואהוד. רגיש היה גם ביחסו לבעלי חיים, ידע לחנך ולאלף כלבים. בגיל חמש גידל לראשונה תוכי, ובהמשך אימץ כלב. הוא ניחן בכישרון מוזיקלי, למד עצמאית לנגן בגיטרה ובתופים. אהב להאזין למוזיקה במגוון סגנונות. בסופי שבוע נהג לצאת לטיולים ברחבי הארץ עם קבוצות רכיבה על אופנועים. כן הִרבה ללכת לים עם חבריו ואהב לצלול - סיים בהצלחה קורס צלילה כוכב שני, קורס מים פתוחים מתקדם.

מגיל צעיר נמשך לרכיבה על אופניים, סיים בהצלחה קורס הובלת קבוצות רכיבה על אופני שטח מטעם "המכללה האקדמית בוינגייט" והתנדב בעמותת "רוכבים רחוק" כמדריך מוביל. כשהתבגר, אהבתו הגדולה הייתה לאופנועים. אוהביו סיפרו כי הוא "לקח את הרכיבה כמקצוע וכדרך חיים", וכי האהבה לאופנועים "זרמה לו בדם". מיד כשהגיע לגיל המתאים הוציא רישיון נהיגה והחל לעבוד כשליח, חסך כסף לקניית אופנוע. "בכל שישי הבית היה נראה כמו גראז'" סיפרה אחותו על אהבתו לתקן ולטפל באופנוע שלו ובאלו של חבריו. שאול פעל רבות כדי להעלות את נושא מודעות האופנועים לסדר היום, הקפיד על נהיגה מקצועית ושקולה ומכריו כינו אותו "אגדה של רוכב" .

המוטו שלו היה "אם אתה עושה משהו - תעשה אותו על הצד הטוב ביותר״ ולפיו פעל, השקיע את כל מרצו ויהבו בדברים שעשה, הציב לעצמו מטרות ויעדים וחתר בעוז להשגתם.

ביום 15.2.2021 התגייס לצה"ל ובחר לשרת את המדינה במה שידע הכי טוב, ולאחר מאבק נחוש שובץ ליחידת הימל"ת (היחידה המרכזית לפיקוח תעבורה במשטרה הצבאית) לתפקיד אופנוען - בכך ראה הגשמת חלום.

שאפתן וחדור מטרה השתלב היטב ביחידה והפגין שליטה ומקצועיות בכל הנדרש במסגרת התפקיד ומֵעבר. מפקדו סיפר כי שאול בלט כשוטר שניתן לסמוך עליו, תמיד לקח אחריות והתנדב לעשייה, "אדם שצריך כמותו בכל מקום". אפיינה אותו בגרות מעוררות השראה.

ביום 22.9.2021, בדרכו מהבסיס לביתו שאול היה מעורב בתאונת דרכים ונהרג במקום.

רב-טוראי שאול (שאולי) ויצמן נפל בעת שירותו ביום ט"ז בתשרי תשפ"ב (22.9.2021). בן תשע-עשרה היה בנופלו. הובא למנוחות למחרת, ביום הולדתו, בבית העלמין הצבאי בנהריה. הותיר אחריו אם, שתי אחיות ושני אחים.

על מצבתו חקקו אוהביו: "וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה" (שמואל א', פרק ט', פסוק ב').

ספד לו דודו: "שאול, מעולם לא חשבתי שאצטרך לכתוב ולדבר עליך בלשון עבר, משמעות השם שאול הוא לקחת דבר מה בהשאלה, קיבלנו אותך בהשאלה מאלוהים לתשע-עשרה שנים יפות מלאות באהבה, זכינו בך".

להנצחת זכרו ערכו אוהביו ביום השנה העברי לנפילתו מסע אופנועים. המסע הסתיים בטקס קצר ומושקע, שכלל שירים שנכתבו עליו וסיפורים לזכרו. מפקד הימל"ת אמר: "לזכור בן אדם אפשר דרך תמונה או חיוך אבל הזיכרון המשמעותי ביותר מאדם הוא אופיו. את האהבה והנתינה של שאול נזכור כולם". בסוף הטקס הופרחו בלונים. ניתן לצפות במסע ובטקס בסרטון "המסע לזכר שאול ויצמן ז"ל" באתר יוטיוב.