בן סדישה ויצחק, נולד ביום ל' בניסן תרפ"ט (10.5.1929) בטורונטו, קנדה. למד בבית-ספר תיכון וגדל בתנאי שפע. שאול-חיים נתחבב על ידידיו בשל מידותיו הטובות, היה פעיל בתחומי ספורט שונים, ער לכל המתרחש בעולם ויהודי נאמן. בגלל גילו הצעיר לא יכול היה להשתתף במלחמת-העולם השנייה נגד הנאצים ולדרישתו הוכנס לבית-ספר אזרחי לטיסה, כהכנה לשירות פעיל לכשיגיע זמנו.

כשפרצה מלחמת-העצמאות אמר להוריו שזוהי מלחמה יהודית ועל כל צעיר יהודי למלא את חובתו. אחרי הפצרות מרובות השיג את הסכמת הוריו להתנדב למח"ל (מתנדבי חוץ-לארץ) ולבוא ארצה. כאשר הגיע לארץ התנדב לצה"ל, הוצב בגדוד 72 של חטיבה 7, בפלוגה של דוברי אנגלית. הוא עודד את חבריו הקנדים והפיח בהם רוח אהבה ומסירות למלחמת ישראל ולנשיאת התלאות בלי תלונה. במכתביו לביתו תיאר את יפי נוף הארץ ומעלות תושביה ואת האושר שהוא מרגיש בכל עת שהוא רואה את דגל ישראל מתנוסס ברמה. שאול-חיים נפל בקרב ביום ג' באלול תש"ח (7.9.1948) כאשר הוא וחבריו הדפו התקפת-נגד של הערבים שניסו לכבוש את הר קבול בגליל. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנהריה.