בן אהרן ולורה. נולד ביום ז' בתמוז תרצ"ג (1.7.1933) בעיר קיוסטנדיל אשר בבולגריה. סיים את לימודיו בבית ספר יסודי ותיכון מקצועי "אורט" בחוץ לארץ, ולאחר מכן, בשנת 1948, עלה לארץ והמשיך את לימודיו בקיבוץ. היה טייס לפי מקצועו והיה מראשוני שליחינו לחוץ לארץ כדי ללמוד את השליטה בציפורי הפלדה המודרניים ביותר. עלה בדרגה והגיע לדרגת קברניט במטוסי "בואינג" והיה בין הקברניטים הראשונים בטיס הישראלי האזרחי; עבד בנתיבי אויר לישראל "אל-על" איש המשפחה היה ובשובו מטיסות ארוכות היה נוהג לבלות בקרב המשפחה. לצה"ל גויס במאי 1951 והיה מוותיקי הטייסים בחיל האויר בו שירת כטייס קרבי. היה אחד החלוצים בטיסה במטוסי סילון של חיל האויר. השתתף במערכת סיני בטייסת אשר נטלה על עצמה משימה מסוכנת ומכרעת. ובגבורה עילאית ובהתעלמות מסכנות ניתק ממטוסו את הקשר בין מפקדת מצרים עם חזיתה. שקט היה מטבעו ונוח לבריות ואף צנוע במעשיו. הגיע לדרגת סרן. אף בהיותו טייס אזרחי התאמן במילואים בטיסה קרבית ושמר על כשרו המלחמתי. בפרוץ מלחמת ששת הימים שירת במילואים ואישיותו השלווה תרמה הרבה לקור רוחם של חבריו לנשק בעשותו את כל המוטל עליו בצורה טובה ויסודית. אך בקרב שנערך ליד מעלה האדומים, בדרך ירושלים יריחו, עם ערוב היום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), שעה שצנח בשטח לא-לנו, נרצח בידי האויב. הניח אשה ושתי בנות. הובא למנוחת עולמים בבית הקרבות האזרחי בקרית שאול. במלאת שנה לנפלו נטעה הקרן הקימת לישראל חורשה לזכרו ביער הטייסים במודיעין אשר ליד בן שמן; החורשה ניטעה מטעם קרוביו, חבריו וחברת "אל-על". חברת "אל-על" העניקה שלוש מילגות על שמו לתלמידים מצטיינים בבית הספר "הולץ" במגמות טיס ואלקטרוניקה. בבטאון של עובדי "אל-על" הועלה זכרו. חבריו הוציאו חוברת הנושאת את שמו - "שבתאי".