בת שמעון ופרחה. נולדה ביום ז' בתמוז תשי"ב (30.6.1952) בחיפה ולמדה בבית-הספר היסודי "הגבעה" שבטירת הכרמל ובבית-הספר התיכון "אבן פינה" שבחיפה. שולמית העדיפה את הישיבה בחיק המשפחה על פני הבילויים. היא לא אהבה את הרעש וההמולה הטיפוסיים לנוער הריקני. שולמית השקטה והרצינית אהבה את השירה והזמרה העברית, אספה והקליטה בשקדנות שירים רבים.

היא גויסה לצה"ל במאי 1971 ושירתה בחיל המודיעין ואחרי זמן מה עברה לשרת בבסיס מבצעי של חיל האויר. באחד הימים, בדרכה אל הבסיס נפגעה בתאונת דרכים ואושפזה בבית החולים. שלומית שכבה בבית החולים עשרה חודשים. למרות שגופה נפגע אנושות עשתה מאמצים רבים להישאר בחיים, אך הדבר לא עלה בידה. ביום כ"ה בחשון תשל"ג (2.11.1972) נפטרה. הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שבחיפה.