בנם של ליאת ודורון. נולד ביום ז' בתשרי תשס"ג (13.9.2002) בירושלים. ילד רביעי במשפחה. אח לענבר, סהר ונויה.

גדל והתחנך בירושלים. שחר היה מגדלור של אור ושמחה. ילד יפה תואר, חייכן, יצירתי וברוך כישרונות. למד בבית הספר התיכון התורני ע"ש פ. הימלפרב במגמת אומנות.

שחר לא שמר חלומות במגירה, אלא חי והגשים אותם. הוא אהב לצייר, לרכוב על אופניים, לצלול, להאזין למוזיקה, לטייל בשבילי הארץ ולא החמיץ הזדמנות להיכנס למעיין. מכריו סיפרו על נער רחב לב ומלא נתינה שעזר לאנשים מבוגרים ברחוב עם סלי הקניות והתיידד עם ילדים שלא היו להם הרבה חברים.

חניך ובהמשך מדריך בתנועת "בני עקיבא". שחר הדריך ילדים עם צרכים מיוחדים בשבט "יובל" ויזם את שילובם בפעולות של שאר השבטים.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך לאחיותיו. כבן צעיר אחרי שלוש בנות, היה "הנסיך של הבית", כדברי יקיריו. שחר היה קשור בעבותות אהבה להוריו, שיתף אותם בכל התלבטות והסב להם גאווה ונחת. הוא טיפח קשר קרוב וחם עם אחיותיו והיה מחובר מאוד לאחייניו.

את נגה הכיר כשהיה בתיכון, דרך אחותו הגדולה נויה שהייתה חברתה בצבא. חיוכו המאיר, נועם הליכותיו וקסמו האישי כבשו את ליבה של נגה, ועד הם מהרה הם הפכו לבלתי נפרדים. יחד רקמו תוכניות לעתיד משותף.

שחר חלם לשרת בתפקיד קרבי. "היכן שישימו אותי, אעשה את הכי טוב שאני יכול כדי לתרום", אמר.

ביום 4.4.2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים. עד מהרה זכה להערכת מפקדיו וחבריו ליחידה, יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתה) וחזר לגדוד, שם הוביל את פקודיו במקצועיות ובמסירות, דיבר עימם בגובה העיניים, דאג והקשיב לכל חייל. בהמשך שימש קשר של מפקד הפלוגה. חבריו ליחידה תיארו חבר אהוב ומוביל, שיצר קשר אמיץ המבוסס על כבוד הדדי עם המ"פ והחזיק תיק מלא בצ'ופרים וממתקים שנהג לחלק לכולם.

אהבתו של שחר לאנשים לא ידעה גבול. הוא נהג לומר: ״אני אוהב כל אדם ואדם על האדמה ללא הבדל גזע, צבע, דת או מין״. הוא רצה לעזור "לאנשים הקטנים שנופלים לנו בזווית של העין", כדבריו. הוא התחבר אליהם, צחק ושמח איתם.

עלם חמודות, מלא שמחת חיים וחוש הומור. חבר טוב ונאמן שהחמיא, פרגן, חיבק ועטף באהבה. שחר ידע לכתוב ברכות ומכתבים מרגשים מהלב ולתת עצה טובה ברגישות ובדייקנות, אבל גם ידע לצחוק, לבלות ולנצל כל רגע במלואו. האנרגיה התמידית והצחוק המדבק של שחר הפכו אותו למרכז כל התכנסות, האיש שרוצים שיגיע לכל אירוע ושמחה.

ב-5 באוקטובר 2023 יצא שחר לחופשת שחרור והתכוון לטוס בהמשך החודש לטיול במזרח הרחוק.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

שחר שהה באותו בוקר בביתה של נגה חברתו ברמת השרון. כאשר הבין שהחלה מלחמה, מיהר לצאת עם יחידתו לדרום להילחם ביישובי העוטף. במשך שעות ארוכות שחר וחבריו לחמו באזור המסיבה ברעים ובקיבוץ מפלסים, פגעו במחבלים, חילצו תושבים ופינו פצועים.

בהמשך, התאמנו לקראת תמרון קרקעי. זמן קצר לפני כניסתו לרצועת עזה שחר התראיין לתקשורת ואמר: "המ"פ שלי אמר ביום הראשון למלחמה 'אני מוכן למות', ואני כמוהו. אם קורה משהו, אני מוכן למות בעד המדינה שלנו".

במהלך הלחימה ניהל יומן. שחר כתב במחברת אדומה מכתבי אהבה לחברתו נגה ואת מחשבותיו והמלצותיו לחיים: "היו אנשים טובים, תחייכו, תשאפו לגרום לכל אדם בכם יפגוש לחייך גם, תהיו פתוחים לביקורת ותנסו תמיד להשתפר. דעו כי המידה הגדולה ביותר אשר יכולה להיות לאדם היא היכולת לשמח אדם אחר. תפתחו אוזניים לצרכיו של הזולת ותפקחו עיניים לצערו. שימו לב לאנשים הקטנים הנופלים לנו בזווית של העין. תעריכו את הדברים הקטנים שיש לעולם להציע, בעיקר טבע ומוזיקה. והכי חשוב תהיו אנשים טובים בדרככם, אל תתנו לחברה להכתיב לכם מה עושה אתכם אנשים טובים, פשוט השתדלו כמה שאפשר, וגם כשנופלים דעו כי זאת הדרך להצלחה במעלה זאת. תאהבו את עצמכם ואת העולם וכאשר תקרינו החוצה שמחה ייווצר לאט לאט מעגל שייצור עולם טוב יותר".

בשבת 18.11.2023 שהה שחר עם יחידתו בצפון רצועת עזה. פלוגה מהגדוד נתקלה במחבלים שהתבצרו במבנה וגרמו לנפגעים. שחר ומפקד הפלוגה שלו הגיעו למקום לסייע לחבריהם, חתרו למגע ונלחמו בגבורה פנים אל פנים עם המחבלים. במהלך הקרב נפלו שחר, מפקדו ולוחם נוסף.

סמל-ראשון שחר פרידמן נפל בקרב ביום ה' בכסלו תשפ"ד (18.11.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.

הוריו הסכימו לתרומה למען החיים, ואיבריו של שחר נתרמו והושתלו בחמישה חולים.

אביו דורון ספד: "אהבה שלנו, הלב הפועם שלנו, זה שתמיד משתף בכל התלבטות. חיבור עמוק של הורים וילד, שילוב של כל הטוב בעולם. דומה לנו אבל הרבה יותר טוב. אין מתיקות כמו שלך. איך אפשר לעמוד על הקבר שלך ולקרוא את ההספד שלך? כולך חיים. רק לפני חודשיים כתבנו לך ברכת יום הולדת ועכשיו צריכים להספיד אותך".

בני משפחתו של שחר הקימו אתר אינטרנט https://remembershachar.com ודף אינסטגרם remember_shachar, בהם מסופר סיפור חייו ומעלים תמונות ופעולות להנצחתו.

לזכרו של שחר הוקמה עמותה שממשיכה את ערכי החסד והשמחה שלו, במסגרתה חולקו סלי מזון לנזקקים ונחנכה תצפית ביישוב תלם בהר חברון. מיזם בשם "מונית המשאלות" משמח אנשים ומגשים עבורם משאלות בהפתעה.

הסרטון "זיכרון לחיים" מספר את סיפור חייו וניתן לצפייה ביוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=UAo-_nIyiN0.

הופקו צמידים, יין, בירה, שוקולד, מגנטים ומדבקות עם האני מאמין של שחר: "היו אנשים טובים", "המידה הגדולה ביותר אשר יכולה להיות לאדם היא היכולת לשמח אדם אחר".

גם בפוסטר שאויר לזכרו צוטטו דבריו: "אני בטוח שנשב על בירה טובה ונקרא את זה ונצחק, אבל אם לא, אז תדעו לכם, נלחמתי בשביל שתחיו, לא תנשמו, תחיו! תרקדו עד שכואבות הרגליים, תצחקו עד שכואבת הבטן, תדברו עד שהפה יבש ותביאו מלא מלא ילדים חמודים לעולם ותטיילו בכל הארץ ובכל העולם... ותאהבו את החיים, ואחד את השני, ואת עצמכם, תאהבו חזק ללא תנאים".

בהשראת סיפור חייו נכתב ספר ילדים בשם "שחר והלב המיוחד".

בתנועת "בני עקיבא" שבה הדריך הכינו מערך פעולות לשבטים המשקף את הערכים שלאורם הלך שחר, ונערך הפנינג לילדים עם צרכים מיוחדים.

מחלקה בבית החולים "זיו" בצפת נקראה על שמם של שחר ושלושה נופלים נוספים.

גן ילדים נקרא על שמו, וביום המעשים הטובים הגיעו בני משפחתו ונטעו בו עץ.

הזמרת מארינה מקסימיליאן הלחינה וביצעה את השיר "נגה" בהשראת המכתבים שכתב שחר לאהובתו. השיר זמין להאזנה ביוטיוב ובספוטיפיי: "נגה - בימים האחרונים חושב עלייך ועלינו ועל מה את בשבילי/ נגה - אחרי המלחמה נקרא את המכתב ונצחק מחובקים/ נגה - תגידי לעולם שהדבר הכי חשוב הוא לשמח אנשים/ סתם ככה כי אפשר לגרום למישהו לחייך./ היום בין ההתקפות קטפתי לימונים./ איך דווקא מלחמה גורמת לי לכתוב./ פנס אדום על המחברת, להשאיר כמה מילים/ מהו ניצחון/ לדבר איתך היום, בשנייה הצלת אותי./ כל דקה שלי איתך הדבר הכי טוב בחיים./ נגה - יש פה רעש מלחמה, הלוואי אף פעם לא תדעי./ מת לחזור, הליכה אחרי ערבית בירושלים, אוויר של בישולים/ מנשק אותך רעב על ערסל ונוף כנרת/ כל האחים ואימא מחייכת./ אל תשכחי את החווה שחלמנו להקים בגולן מול ההרים/ תגדלי שם ברווזים./ כל דקה שלי איתך הדבר הכי טוב בחיים./ אני נלחמתי שתחיו, שתביאו ילדים/ שתצחקו עד שתכאב הבטן./ זכיתי להגן, הלוואי אשמור עלייך./ לדבר איתך היום, בשנייה הצלת אותי/ יש צמרמורת כשאומרים שמות של חברים./ כל דקה שלי איתך הדבר הכי טוב בחיים".