בתם של ורד ושלמה. נולדה ביום כ"ד בשבט תשס"ד (16.2.2004) בכרמיאל. אחות לדן, איתי וניראל.

שי גדלה והתחנכה בכרמיאל, למדה בבית ספר יסודי בעיר ובתיכון "אורט כרמים".

ילדה יפה, חכמה, ערכית, רגישה ואכפתית, בעל לב זהב ורצון עמוק לתת מעצמה לאחרים.

כשהייתה בת עשר, נרשמה לחוג ללימודי השפה האמהרית במטרה לחזק את החיבור לשורשים, ללמוד את השפה ולהכיר קצת יותר את המסורת שהוריה הנחילו לה. היא הייתה אחת התלמידות המצטיינות בחוג ותמיד שאפה לשמוע וללמוד עוד על יהדות אתיופיה.

מגיל צעיר חשה אהבה רבה וחיבור חזק לארץ ישראל ולעם ישראל. כבר כנערה, שאפה להמשיך את דרכו של אחיה הגדול ולשרת בצה"ל כלוחמת מג"ב (משמר הגבול), אך כשהתקרב מועד הגיוס שלה, גילתה שהיא מיועדת לתפקיד מדא"גית (מדריכת אימון גופני).

שי, שתמיד ידעה להשיג את מבוקשה, נלחמה כדי לשנות את השיבוץ. קרוביה סיפרו שהייתה עקשנית, רצתה לעשות דברים בדרך שלה ולא ויתרה אף פעם על מטרותיה, אך גם כשנלחמה על עקרונותיה ועל דרכה הקפידה לעשות זאת בחיוך ובנועם הליכות. גם במקרה זה נחישותה השתלמה, ולבסוף קיבלה את התפקיד שעליו חלמה.

ב-4.8.2022 התגייסה לצה"ל, שובצה למשטרת ישראל ושירתה כלוחמת בפלוגה המבצעית של משמר הגבול, גזרת יהודה ושומרון.

כבר במסלול ההכשרה, שי בלטה במקצועיותה ובאופייה המיוחד. היא הייתה לוחמת ערכית, מלאת שמחת חיים ואוהבת אדם, ושימשה כמצפן מוסרי עבור כל חבריה. תמיד הייתה ראשונה להתייצב לכל משימה, ודרשה מעצמה ומהסובבים אותה לעשות את המוטל עליהם בצורה הטובה ביותר. בפלוגה ראו בה מקור להשראה ואמרו עליה: "יש אנשים שמדברים בלי לעשות ויש אנשים שעושים בלי לדבר".

כשנה לאחר גיוסה, לקראת ראש השנה תשפ"ד (ספטמבר 2023), קיבלה תעודת הצטיינות ממפקד החטיבה המרחבית "מנשה" של משמר הגבול. התעודה ניתנה לה עבור תפקודה יוצא הדופן ועבור התושייה שגילתה במסגרת תפקידה, אשר הובילה להצלת חיים.

שי הייתה אהובה מאוד על חבריה וחברותיה לפלוגה, וכולם רצו תמיד להיות בסביבתה. חברת אמת, שדאגה ופעלה למען כולם ותמיד ניסתה לגשר ולפייס בין צדדים שנקלעו למחלוקת או לריב. היא הייתה אופטימית, צנועה ונדיבה, בעלת חיוך כובש וזוהר פנימי שקרנו והאירו על כל סביבתה.

האפייה הייתה אחד מתחביביה, ובעיקר אהבה להכין עוגות וחלות. בערבי השבת שבהם נשארה בבסיס, יזמה טקס הפרשת חלה, שהפך להרגל קבוע בפלוגה.

בקרב המשפחה הייתה ידועה כ"נסיכה של אבא", בת יחידה בין שלושה בנים. עם זאת, מעולם לא התפנקה, תמיד עזרה ולקחה על עצמה אחריות, והייתה הראשונה שקראו לה כדי לתקן משהו בבית.

הכינוי שלה בקרב המשפחה והחברים היה "פרח" ואילו אביעד, כינה אותה "שושה". השניים הכירו זה את זו מילדות, וב-2021 ניצתה ביניהם אהבה גדולה. הם הפכו לזוג, בילו יחד כל רגע פנוי ורקמו תוכניות רבות לעתיד.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

מיומה הראשון של המלחמה עסקה הפלוגה של שי בפעילות מבצעית שוטפת במרחב יהודה ושומרון. שי לחמה באומץ ובמסירות והייתה גאה מאוד בתפקיד שביצעה.

במהלך הלחימה החלה לחשוב על האפשרות לצאת לפיקוד ולקצונה. היא ראתה את עתידה במערכת הביטחון הישראלית ותכננה להתגייס למשטרת ישראל אחרי השחרור מצה"ל.

בליל ה-7.1.2024, יצאה עם הפלוגה לפעילות מבצעית במחנה הפליטים ג'נין. בשלב מסוים, הרכב שבו נסעה עלה על מטען והתהפך. שי נהרגה במקום.

סמל שני שי גרמאי נפלה בקרב ביום כ"ו בטבת תשפ"ד (7.1.2024). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין בכרמיאל. הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל ראשון.

על המצבה חקקה משפחתה את המילים: "היית לנו עולם ומלואו, תישארי בליבנו לעד".

אימה, ורד, ספדה לה: "נסיכה שלי. תמיד אמרת לי שאת תהיי חזקה, וכמה שאת רוצה ללכת למג"ב. תמיד אמרת לי שאין לי מה לדאוג, תמיד שידרת ביטחון. השיחה האחרונה שלנו הייתה בשבת, התקשרת ושאלת לשלומנו. בדיוק סיימתי לבשל, היית כל כך חסרה לי. אני יודעת שבימי שישי כשאת פנויה את אופה חלה ועושה הפרשת חלה בבסיס, גם אם היית אחרי משמרת. אני אוהבת אותך ורוצה לחבק אותך".

החבר אביעד, כתב: "בשנים האחרונות אפשר להגיד שהכרתי אותך קצת יותר מכולם ואני יכול להעיד, ואת יודעת שתמיד דאגתי לומר לך, שהמילה שלמות נוצרה כדי לתאר אותך. את הילדה הכי יפה בעולם עם הלב הכי גדול בעולם ועם החיוך הכי מושלם, בקיצור מלכת העולם!...

"רק רציתי להגיד שאני גאה בך, רציתי להגיד לך תודה על שזכיתי להכיר אותך בכלל. תודה על שזכינו ללמוד ביחד מה זו אהבה ראשונה, תודה על שהיית לצידי ותודה ששמרת עלינו".

שי מונצחת באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול, הנמצא בצומת עירון, באנדרטת חללי המשטרה שבמכללת השוטרים בבית שמש, וכן באנדרטה שהוקמה לזכרה בעירה, כרמיאל.

היא מונצחת באתר ההנצחה האינטרנטי של רשת בתי הספר "אורט" ובאתר בית הנשיא.

לזכרה של שי הוקם אתר אינטרנט שמטרתו להנגיש את התרבות והמסורת של יהדות אתיופיה לקהל הרחב.

בבית הספר היסודי "נעם" בצפת נקראה על שמה כיתת ש"י (שיפור יכולות) - כיתת מצוינות לעולים חדשים.

עמוד לזכרה נפתח באינסטגרם תחת השם remember_shaygermay.

עמודי הנצחה נוספים לשי נפתחו באתר "גיבורות ישראל" ובאתר memoriz.plus.