בנם של רותי ואריה. נולד ביום כ"ז בטבת תשנ"ט (15.1.1999) בשדרות. אח לאיתי, רביד, יזהר ותחיה.

שילה ("צ'יקו") גדל בשדרות במשפחה חמה, מכניסת אורחים ומאירת פנים, שהייתה העוגן בחייו. הוא היה חייכן עם גומות חן שהאירו את פניו, סקרן ומלא שמחת חיים. "ילד של חיבוקים ואהבה", כפי שתיארוהו בני משפחתו.

שילה ניחן ביכולת מיוחדת לאהוב כל אדם, להאיר לו פנים ולהתעניין בו. איש של אמת, שפיו וליבו שווים, שחברות וערבות הדדית היו ערך עליון עבורו. הייתה לו יכולת הקשבה וסבלנות אין-קץ, וחבריו ידעו שתמיד אפשר לסמוך עליו, כפי שתיארו אחד מחבריו: "אח וחבר יקר, חבר שתמיד היה שם בשבילי, תומך, מכיל בכל שלב שעברתי בחיים". בשל כל אלו היה אהוב על כולם.

שילה ידע תמיד ליהנות מהרגע. בזמנו הפנוי אהב לבלות עם חברים ולטייל ברחבי הארץ. את אהבתו לטיולים ספג בביתו, שכן כבר מילדות נהגו הוריו לטייל עימו ועם אחיו, לישון באוהלים ולחקור את הארץ. כמו כן ניחן בידי זהב ועסק בעבודות ריתוך.

שילה אהב מאוד את הארץ ואת הטבע, ולאחר סיום בית הספר היסודי בחר ללמוד בישיבה התיכונית "סוסיא" שבהר חברון בשל שילוב של לימודי סביבה וטבע בתוכנית הלימודים. לאחר מכן המשיך לישיבה הגבוהה "איילת השחר" באילת. לצד לימודיו היה חניך ומדריך בתנועת הנוער "בני עקיבא", וזו תפסה חלק חשוב בחייו.

ביום 10.12.2019 התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר, ביחידת הקומנדו "שלדג". לאחר שסיים את מסלול ההכשרה כלוחם יצא לקורס קצינים, ומבין רבים שסיימו את הקורס נבחר לתפקיד הנחשק של מפקד צוות ביחידה. שילה היה לוחם ומפקד מן השורה הראשונה. לאורך כל שירותו הפגין יכולות פיקוד והובלה. יותר מכול היה לו חשוב להנחיל לחייליו את ערך הרעות, שמבחינתו היה חלק בלתי נפרד מדמותו של הלוחם. ותמיד לזכור למה ולמען מה אנחנו פועלים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בשמחת תורה שילה היה בביתו. יום קודם הספיק לחגוג את החג עם בני משפחתו ועם חברים מהישיבה. עם תחילת האזעקות הוא לא היסס לרגע – לא חיכה להוראות מהיחידה, אלא יצא מייד לדרך, בדיוק כפי שהנחה את חייליו לנהוג לפני שיצאו לחופשת החג: "אני מצפה מעצמי ומכל אחד מכם לחתור למגע בהגנה על הבית. אם יקרה משהו ולא אפעל כך אני מודיע לכם – אזרוק את הסיכה, אעזוב את היחידה כי אני לא ראוי". בתחילה הגיע לאזור תחנת המשטרה בשדרות בכדי לסייע, אך שם קיבל החלטה שיש מספיק כוחות וחתר להתקדם לכיוון יישובי העוטף.

בכניסה לשדרות זיהה רכב צבאי וביקש להצטרף לחיילים. היה זה צוות של סיירת מטכ"ל. שילה חבר אל הצוות ויחד עימם נלחם בקיבוץ מפלסים, בצומת סעד ובקיבוץ בארי. בקיבוץ בארי הוא ניהל לחימה עיקשת וטיהר בתים ממחבלים. הוא המשיך להילחם גם לאחר שנפצע, עד אשר באחת ההיתקלויות נהרג מאש המחבלים.

סגן שילה כהן נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בשדרות. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

בחודש יוני 2024 נחנכה בעיר שדרות "תצפית הגבורה" לזכרו של שילה.

בכל שנה בשמחת תורה תלמידי ישיבת סוסיא פוקדים קהילות שונות ברחבי הארץ כדי לשמח ולשמוח יחדיו. בשנה שלאחר נפילתו של שילה הגיעו התלמידים לשדרות, חגגו עם משפחתו והעלו את זכרו.

קורות חייו של שילה ונסיבות נפילתו מתוארים בסרטון שהופק לזכרו: "שמעו סיפור – הגיבורים שלנו: שילה כהן משדרות נלחם על הבית – ונפל". הסרטון ניתן לצפייה באתר "יוטיוב".

שילה הונצח בסרטון "הגיבורים של יחידת שלדג: סיפור הגבורה של סרן שילה כהן (צ'יקו) ז"ל". הסרט ניתן לצפייה באתר "יוטיוב".

להנצחתו הוקם דף באינסטגרם, "remember_shilo_cohen".

שילה מונצח באנדרטת חיל האוויר שבהר הטייסים.

חברתו הקרובה שובל כתבה: "היית חייב לתת תמיד הכול, להיות מאה אחוז בכל מקום שהלכת אליו, להצטיין. בשקט, בצניעות, בלי יותר מדי רעש. שילה, תודה על חברות אמת שלא תלויה בדבר. תודה שלימדת אותי מה חשוב באמת בחיים, שהמעטפת היא לא העיקר אלא מה שיש פנימה. תודה שלימדת אותי מהי מסירות אמיתית ואהבת הארץ".

לאורך כל תקופת שירותו, כתבו בני המשפחה, שילה חי בתודעה של זכות לשרת בצבא הגנה לישראל ואף נהג לומר זאת לאחר שקיבל תפקיד פיקודי: "איזו זכות גדולה יש לי בגיל צעיר להוביל, לעשות משהו גדול לטובת העם שלי והמדינה שלי".